|
|
עמוד:175
מסיבות שונות ; לפעמים יש הפרה של ממד האופן ( נשאלה שאלה וכעת צריך לתת תשובה , ( אולי אחד המשתתפים בשיחה רוצה לשאול עוד שאלה במקום לתת תשובה ; לפעמים יש הפרה של הרלוונטיות – לאחד המשתתפים יש צורך חשוב להעיר הערה שלא קשורה לנושא השיחה . ההפרות הן חלק משיח טבעי בין אנשים , ויכולות להופיע גם בשיח אורייני , המודעות להן תיטיב את כישורי השיח של התלמידים . *** הפרק "הלחי השנייה" קטעים מפרק בספר ילדת חוץ ( קיים בפעילות דיגיטלית ) מתאר את הסתגלותה של דפנה , ילדה שעברה לקיבוץ עם אמה לאחר שהתייתמה מאביה , לאורח החיים הקיבוצי ואת הקשר המורכב שנוצר בינה לבין הדמות שהופכת למשמעותית מאוד בחייה - המטפלת בבית הילדים . חשוב לספר לילדים על משמעותו של המושג " בית ילדים" ועל מקומו של בית הילדים בחיי הילדים והוריהם : עד שבוטלה הלינה המשותפת בקיבוצים סביב שנות , ' ה-80 ילדים מאז השבועות הראשונים לחייהם בילו את רוב שעות היממה בבית הילדים . הילדים חולקו לקבוצות על פי גילם , שלושה ארבעה בחדר , מטפלת או שתיים לכל קבוצה . הם ישנו בבית הילדים , אכלו שם את כל ארוחותיהם , למדו ב"כיתה" הצמודה לבית הילדים ושיחקו בסביבתו ; לחדרי ההורים הלכו רק בשעות אחר הצהריים , והוחזרו נלבתי הילדים לקראת שעת השינה . בחייהם של ילדי הקיבוץ שלטו המטפלות – והחובה לחשוב , להתנהג ולחלום כפי שציפו מהם המבוגרים ועל פי האידיאולוגיה ההשיטה , שנועד לאפשר להורים לעבוד שעות ארוכות ללא הפרעה , בוטל רק כשהחלו לעמוד על הנזקים שנגרמו לילדים ולהורים ולחברה הקיבוצית כולה ; העצמת כוחו והשפעתו של הקולקטיב , והחלשת מוסד המשפחה ומקומו של האינדיבידואל . ( כדאי לצפות בסרט התיעודי " ילדי השמש" כדי להבין מקרוב את משמעות הלינה המשותפת בקיבוצים , בקישור https : // www . youtube . com / watch ? v = 8 LEWfKhOUPA דפנה היא ילדה רגישה מאוד , אינדיבידואליסטית , המתבוננת בעולם במבט פיוטי וחשה בדידות גדולה בין הילדים שבחברתם היא נאלצת למצוא לעצמה מקום . נורית זרחי מתבוננת בגיבורה שלה במבט אוהד וחומל ומתארת בלשון ציורית את הפרטים הקטנים והמרגשים בחייה של דפנה במקום החדש , שאינו קשוב לייחודיותה ואינו מכבד את חייה הקודמים . פעילות 2 סעיף ב-בחלק הראשון של הסיפור , עד היציאה של הילדים לחורשה , מופיעים המילים והביטויים האלה : " חושבת דפנה בגועל ; " " נדמה לה שהפסים יצאו מחדר הילדים והם לופתים אותה פה ; " " בקול מתוק מדי ; " " אומרת דפנה בלחש ; " " הולכת ברגליים ריקות ; " " מלכודת ; " " מנידה דפנה חרש בראשה ; " " כאילו תפסה אותה בפשע ; " " היא ניצלה . " פעילות 3 דפנה איננה מתרגזת , אינה מתווכחת , אינה נאבקת ואיננה בורחת פיזית , אבל היא מנתקת מגע . היא מנסה לנעול את תודעתה מפני הטון התוקפני ומפני התוכן של דברי המטפלת , וממקדת את מחשבותיה במה שמחוץ לסיטואציה המאיימת . למשל , כשהמטפלת שואלת " את רואה את הפסיםו" היא בעצם מוכיחה את דפנה ומבקשת הסבר או התנצלות , אבל דפנה עונה במילת החיוב " כן" ומסיטה את מבטה למקום בטוח : " על העץ
|
|