פירוט פרקי הספר

עמוד:117

ט"ו – בשבט , ראש השנה לאילנות ) ו"יום חג הוא להם , ועצרת . " כמו אצל בני האדם , גם העצים הגדולים רוחשים אהבה לממשיכיהם הקטנים " הנטועים בינותם . " השיר מאניש את העצים , מתאר אותם כקהילה מגובשת , מתאר את התרגשותם ואת התקשטותם לקראת החג , ומבליט גם את הברית בין העצים לבין האדם , " שאיננו שוכח / לקום ולנטע . " פעילות 3 השיר מתאר את הקשר בין העצים הגדולים , הבוגרים , לבין הנטעים הצעירים , ממשיכי דרכם , עתידם של החורש והיער . קשר מיוחד אחר שנרמז בשיר הוא קשר של הכרת תודה שחשים העצים לאדם , " שאיננו שוכח לקום ולנטוע , " והוא שותף להם בשמחתם . פעילות 5 הצירוף "שמחה ירקה החובקת הכל" מבקש לבטא רגש שחולקים אותו במשותף העצים ובני האדם . העצים חשים שמחה שהיא רגש המוגדר על ידי בני האדם , והשמחה היא " ירוקה" משום שהגורמים לה הם הפריחה , הצמיחה והחיות שבטבע . כדאי לכוון את הילדים לקונוטציות של " ירוקה , " ולמחשבה על מה שמשותף לבני האדם ולעצים – ההתרגשות מול פאר הבריאה , הרצון לשמוח בו , להגן עליו וליהנות מן הצמיחה . שם הפרק : השימוש במילון ( כרך א עמ' ( 161 כבר בשלב מוקדם רצוי ללמד את התלמיד להשתמש במילון , כדי שיהיה לו כלי עזר בלימוד האספקטים השונים של הלשון בהמשך הדרך . מיקום הפרק על השימוש במילון אינו מחייב , וניתן לעסוק בעניין או בעניינים שבו לפי צורכי הלימוד ובשלבים שונים של הלימוד . רצוי להציג לתלמידים מילונים מסוגים שונים – דו-לשוניים וחד-לשוניים . גם אם אין התלמיד קורא שפה זרה , חשוב שיבין את ערכו של מילון דו-לשוני ללומד שפה נוספת . דיון בתפקידו של מילון כזה עשוי לספק הזדמנות לשוחח על בעיותיהם הלשוניות של עולים חדשים ועל הדרכים לפתרונן . על תפקידו של המילון החד-לשוני ניתן לדון בדיון מכין לקראת לימוד השמוש במילון , וכן תוך כדי הלימוד , כשייחשפו התלמידים בהדרגה לתפקידים אלה . למן ההתחלה מומלץ להסב את תשומת לב התלמידים למבנה הכללי של הערך במילון : לרישום המובלט של המילה המבוארת , לסימנים השונים על ידה ז"ז , נ' , ז' ) , ת' וכדומה , ( לביאור , הכתוב באותיות קטנות יותר , לצורות הנטייה המובאות לאחר הביאור , ולניבים המובאים לעתים בסוף הערך . בשלב הראשון של לימוד השימוש במילון אנו לומדים לחפש רק שמות עצם , תארים ופעלים בזמןעבר , הפותחים ב – פ' הפועל . כידוע , פעלים מופיעים במילון המסורתי לפי אות השורש הראשונה שלהם , בלי להתחשב באותיות המוספיות של הבניין ושל הגופים . עובדה זו דורשת מהתלמיד מיומנות בנטיית צורות הפועל בבניינים שונים ובזמנים שונים , ומודעות למוספיות המקדימות את השורש בכל בניין . שמות עצם , לעומת זאת , מופיעים במילון לפי האות הראשונה שלהם , גם אם אינה אות השורש אלא מוספית משקל .

קודם  |  הבא