שכלול כישורי שיחה ושיח דבור

עמוד:14

שכלול כישורי שיחה ושיח דבור " השיח האורייני משרת את המשתמשים בשפה בהקשרים טבעיים שונים , אך הוא גם קשור קשר אמיץ להשכלה ולשפה הכתובה , דהיינו : לאוריינות במובנה המסורתי . אוריינות שיח היא היכולת להבין ולהפיק בעל-פה ובכתב טקסטים במגוון עשיר של עולמות ידע ובנושאים מורכבים . התכונות המרכזיות של טקסטים אלה הן : רמת מפורשות המותאמת לידע המשוער של קהל היעד , מארג טקסטואלי מסומן היטב לשונית ( קישוריות ) וארגון-על נהיר ( לכידות , ( שימוש גמיש ורגיש להקשר באמצעים לשוניים בהתאם למוסכמות תרבותיות והלימה לכוונת התקשורת , לנסיבות השיח ולסוגה , דיוק ומורכבות לשוניים ( שימוש באוצר מילים מדויק ובמבנים דקדוקיים מורכבים לפי מטרת התקשורת . " ( מאגר הסוגות מתרחב עם הגיל ועם ההשכלה , הטקסטים שהילדים מייצרים הופכים להיות הולמים את מוסכמות הסוגה , במקביל הם לומדים לזהות את הסממנים האלה ולהסתייע בהם בקריאה והאזנה . בפעילויות ההבעה התלמידים מתוודעים אל מבנה הסוגה ואל המאפיינים הלשוניים שלה ולומדים להפיק טקסט משלהם בעזרת המבנה . פעילויות המציעות תהליך מכוון ומונחה לשכלול ההבעה בעל-פה ובכתב נמצאות לאורך כל פרקי הספר . בפרק זה נפרט על אודות ההבעה בעל-פה . העידוד להרחיב ולהעמיק מצבי שיח בכיתה ולאפשר מבע מורחב בעל-פה נתמך בדבריו של רובין אלכסנדר . הוא מתאר את ההוראה הדיאלוגית או את השיח המקדם בכיתה : " טענתו של ויגוצקי שלפיה 'הכיוון האמיתי של התפתחות החשיבה אינו מן היחיד אל החברתי , אלא מן החברה אל היחיד' קרובה להסבריו של באחטין על ההשפעות החברתיות והסמיוטיות בהתפתחות החשיבה , והדיאלוג הוא אמצעי רב עוצמה להתערבות של קבוצת השווים או של מבוגרים בהתקדמותו של הילד לאורך זירת ההתפתחות הבאה או הפוטנציאלית" . תמיכה נוספת לחשיבות של קיום השיח בכיתה מגיעה מתוך המלצות מעשיות שהעלתה ועדת מומחים אמריקאית : חברי הוועדה מציעים להכשיר את המורים להשתמש בכלי שיח שיסייעו לתלמידים לגבש את החשיבה שלהם ולתת לה ביטוי פומבי תוך דיאלוג פורה עם עמיתיהם . מהלכים אלה ימחישו לתלמידים את החשיבות של השיח בכיתה . המלצה נוספת היא לגבש תכנית לימודים שתאפשר מרחב לדיון משמעותי ומעמיק בנושאים נבחרים . ועדת מומחים ישראלית שנדרשה להכין מסמך אשר ימליץ על דברים שיש לעשות כדי להתאים את מערכת החינוך בישראל לדרישות וליכולות של המאה ה-21 מצאה , בעקבות סקירת מחקרים , כי יש קשר משמעותי בין קיומו של שיח אקדמי פורה לבין הבנה מעמיקה של חומר הלימוד והיכולת לשמור על הידע הנרכש ולהשתמש בו במצבים נוספים . הוועדה הציעה כמה 17 בלום-קולקה , ש' וחמו , מ' . ( 2010 ) פרק : 1 מבוא : כשירות תקשורתית , שיח אורייני ושיח עמיתים . בתוך : ש' בלום-קולקה ומ' חמו ( עורכות , ( ילדים מדברים , דפוסי תקשורת בשיח עמיתים ( עמודים . ( 5-41 תל-אביב : מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית . עמודים . 23-24 18 Alexander , R . ( 2005 ) . Education , Culture and Cognition : intervening for growth . International Association for Cognitive Education and Psychology ( IACEP ) 10 th International Conference , University of Durham , UK , 10- 14 July 2005 . page 11 . 19 מועצת המחקר הלאומית . ( 2012 ) ( NRC ) אצל : ברנדס , ע' ושטראוס , ע' ( עורכים ) ( תשע . ( "ד פרק שלישי : מטרות חינוכיות ואופן השגתן . חינוך לחברה של תרבות ודעת : תמורות במאה ה-21 והשלכותיהן ( עמודים . ( 49-97 ירושלים : האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים . 20 ברנדס , ע' ושטראוס , ע' ( עורכים ) ( תשע . ( "ד פרק שלישי : מטרות חינוכיות ואופן השגתן . חינוך לחברה של תרבות ודעת : תמורות במאה ה-21 והשלכותיהן ( עמודים . ( 49-97 ירושלים : האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים .

קודם  |  הבא