|
|
עמוד:160
שלושה שבועות לאחר הופעת הבכורה של השיר בפסטיבל , פרצה מלחמת ששת הימים . בעקבות כך הוסיפה שמר לשיר בית חדש בו הנגידה את המצב לפני ואחרי המלחמה . לעומת " איכה יבשו בורות המים" ו"ואין פוקד את הר הבית" הכריז הבית החדש " חזרנו אל בורות המים" ו"שופר קורא בהר הבית . " בחודשים שאחרי המלחמה ובשנים שבין המלחמות קנה לו השיר שם והפך למעין המנון-משנה , שהיו אף שקראו להפכו להמנון הלאומי החדש . מאז " ירושלים של זהב" הפכה שמר בעיני רבים - אף כי לא בעיני עצמה ל" - פזמונאית לאומית" האמונה על שיקוף הלכי הרוח בישראל וניסוחם בפזמוניה . בשנים האחרונות זוכה השיר לגרסאות חדשות המפגישות את המילים עם לחנים מהמסורות המוסיקליות של יהודי צפון אפריקה . ( מתוך אתר הזמנה לפיוט . © כל הזכויות שמורות , סנונית ( . סגנונה המיוחד של נעמי שמר השיר ירושלים של זהב כתוב בסגנונה המיוחד של נעמי שמר ; הוא מחורז ושקול , כתוב בעברית עשירה , ציורית , רבת סמלים , שאפשר לזהות בה רבדים שונים של העברית . נעמי שמר פותחת בבית הראשון בתערובת מסעירה של חושים – אוויר הרים צלול כיין / וריח אורנים / נישא ברוח הערביים / עם קול פעמונים . " נעמי שמר יוצרת צירופים חדשים , מפתיעים : קושרת צלילות ליין מכניסה לשיר את טעמו המשתבח של הדבר הישן , את החגיגיות , את הכהות העמוקה של היין המרחפת מעל העיר , ומערבבת את הצעיר והרענן " ריח אורנים" – עם הישן , הרדום , הכהה . לאווירה החגיגית מוסיף קול הפעמונים הסוגר את הבית הראשון . הציורים הלשוניים מוסיפים לתיאור העיר את העצב על הניתוק מן העיר העתיקה ( בזמן כתיבת השיר , לפני יוני , ( 1967 את הקדושה המרחפת עליה בזכות היותה מקום המקדש " ) ושמך צורב את השפתיים / כנשיקת שרף , ( " את הזיהוי עם היהדות " ) שופר קורא בהר הבית ( " ואת החגיגיות והאור " ) אלפי שמשות זורחות ( " שלאחר איחוד העיר . אפשר לבקש מהתלמידים לנסות ולזהות משפטים בשיר המאפשרים להם להרגיש כאילו הם נמצאים במקום המתואר , כדוגמת : " אויר הרים צלול כיין וריח אורנים , " " ובמערות אשר בסלע מיללות רוחות" " אלפי שמשת זורחות , " וחשים בתחושות שאותם מתארת המשוררת : " שמך צורב את השפתיים" " ריח אורנים" " ובליבה חומה" דוגמה להאנשה בשיר - בשורות "שבויה בחלומה , " " ובלבה חומה . " החגיגיות , התרוממות הרוח והקדושה אינן פוגעות בקשר האישי העמוק של המשוררת לירושלים : בבית החמישי " ) ובבואי היום לשיר לך / ולך לקשור כתרים / קטונתי מצעיר בנייך / ומאחרון המשוררים ( " ובפזמון החוזר , בשורה המרגשת , הבלתי נשכחת - " הלא לכל שירייך אני כינור . " כדאי להפנות את הילדים לצירוף יוצא דופן זה , שבו המשוררת מעמידה את עצמה – בצניעות מצד אחד ובאמונה איתנה מצד שני - לרשות העיר האהובה עליה ; היא הכינור , האמצעי , שבוחר לשיר את תהילת ירושלים . פעילויות 3-1 לאחר שהתלמידים קוראים את קטע המידע , קוראים את השיר ומאזינים לו , ניתן לבקש מהתלמידים למצוא נקודות השקה בין שניהם , כגון : שם השיר , התכשיט , השינוי שחל בעיר ובא לידי ביטוי בקטע ובשני הבתים האחרונים של השיר . פעילות 4 הילדים לומדים על ירושלים בבית הספר וצוברים מידע גם מביקורים בעיר וממה שהם שומעים בבתיהם , למשל שירושלים היא עיר מעורבת , שיש בה אתרים עתיקים ושכונות ישנות , שהיא קדושה לכמה דתות , שיש
|
|