עמוד:111

בּ רוזים | ל ֵ אה ג וֹ לד בֶּ רג ל סּ ב תּ א שׁ ל אפרים , ל סּ ב תּ א בּ רוזים – אחד לבן אחד אפר ל סּ ב תּ א בּ רוזים . ה וֹשׁ יט וּ צ וּ ארים : מי הארך מ שּׁ נים ? אחד לבן אחד אפר מי הארך מ שּׁ נים ? וּ ב שׁ ל וּ לית ה מּ ים רחצ וּ את הרגלים , אחד לבן אחד אפר והס תּתּ ר וּ ה שּׁ נים . ה סּ ב תּ א שׁ ל אפרים ק וֹ ראת ל בּ רוזים : א יּ ה לבן ? א יּ ה אפר ? א יּ ה ה בּ רוזים ? יצא וּ ה בּ רוזים ה שׁתּ חו וּ א פּ ים ; שׁ ל וֹ ם לבן שׁ ל וֹ ם אפר ! שׁ ל וֹ ם ל בּ רוזים ! הזוגי לפניכם שיר משעשע שכתבה לאה גולדברג , שיש בו שימוש יצירתי בצורת זוגי – שם עצם המציין כמות של שניים . זהו שיר על שני ברווזים , המבוסס על משחק לשוני של מילים מתחרזות בעלות סופית ים . חלק ממילים אלה מציינות מספר זוגי ( כמות של שניים ) וחלק אינן זוגי . איור של רעיה קרס מתוך הספר "ברווזיים"

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר