פרקי הספר לכיתה ד: העמקה ותוספות

עמוד:198

הערות והצעות להוראת הפרק המשל " הנמלה והחגב " מאת איזופוס מפגיש את שתי הדמויות בעונת הקיץ . הנמלה , שעובדת ללא הפוגה , איננה נענית להזמנתו של החגב לבלות במחיצתו ולפטפט . היא מסבירה לו במשפט אחד לשם מה היא עמלה ומייעצת לו לנהוג כמוה . בזה תם חלקה במשל . כשמגיע החורף החגב סובל ממחסור ומתבונן בקנאה בנמלים ובשפע המזון העומד לרשותן . מוסר ההשכל מובלע בתובנה של החגב : " אז הבין החגב כי מוטב להתכונן לקראת ימים של מחסור . " פעילות 2 כפתיח לשיחה בכיתה על התאמת הטקסט לפרק , כדאי לברר עם התלמידים מהי לדעתם " עצלנות , " ולבקשם להביא דוגמאות מעולמם . הדיון בדוגמאות יחשוף נקודות מבט שונות ופרשנויות שונות , למשל : האם אפשר לומר על מי שצופה בטלוויזיה או משחק כדורגל שהוא מתבטל ? האם מי שעוסק באמנות להנאתו נחשב עצל ? האם פעילות שאין בה תועלת מידית נחשבת עצלנות ? כדאי לאסוף דוגמאות רבות כדי להגיע לניסוח תבחינים אחדים שעליהם יש הסכמה נרחבת . מכאן כדאי לצאת לדיון בשאלה על התאמת המשל לפרק , ובתוכה השאלה אם החגב – של איזופוס , ואחר כך גם זה של קרילוב המתואר כאמן – נחשב " עצלן . " כהרחבה , בעבודה עם תלמידים מתקדמים אפשר לדון בשאלה לשונית - האם יש זהות בין עצלנות לבטלנות ? – בעזרת מילון ובעזרת ניסיונם של התלמידים והאינטואיציה שלהם . אפשר גם לעסוק במילים ובביטויים שנגזרו מהשורשים עצ"ל ובט – "ל עין עצלה , בעצלתיים , הולך בטל , שיחה בטלה , בטלן , מובטל , אבטלה . במשל המחורז " הצרצר והנמלה " מאת א' קרילוב הרעיון זהה , אבל תחת חגב מופיע צרצר וסיפור המעשה שונה במקצת . הצרצר מתדפק על דלתה של הנמלה בעונת החורף , כשהוא רעב מאוד , ומתחנן לעזרה . הנמלה איננה מגלה נדיבות , להיפך ; היא מוכיחה את הצרצר , מסיימת את השיחה בטון עוקצני ומשאירה את הצרצר רעב . שתי השקפות עולם באות כאן לידי עימות : הצרצר מייצג את אלה החיים את הרגע ומאמינים כי יוכלו לסמוך על עבודתם של אחרים , וברור שבעל המשל תומך בגישתה של הנמלה כנציגת החרוצים , המתכננים את צעדיהם ודואגים מבעוד מועד לכל צרה . פעילות 4 המשל הוא סיפור או שיר שמטרתו להעביר לקוראים מסר חינוכי או ללמד אותם לקח , שיעור חשוב לחיים . מחברי המשלים כתבו בדרך כלל על בעלי חיים , אך האנישו אותם , כלומר ייחסו להם תכונות אנושיות . בעלי החיים במשלים חושבים ומדברים . כך יכלו כותבי המשלים להראות לקוראים את הפגמים בהתנהגות בני האדם ואת חולשותיהם , בלי לפגוע ברגשותיהם . לעתים קרובות מופיע הנמשל בסוף המשל . זהו הלקח , מוסר ההשכל , המסביר מה המשל מבקש ללמד . איזופוס בחר בחגב ובנמלה בזכות הדימוי שיש להם בתרבות שאנו מכנים " המערבית : " הנמלה נתפסת כחרוצה העובדת ללא לאות ( וראו בהמשך הפרק את הפסוקים מספר משלי בעניין זה (; והחגב , שזמרתו נשמעת בשטחים הפתוחים בימי הקיץ , נתפס כמבלה , מי שעוסק בחיי הרגע .

קודם  |  הבא