|
|
עמוד:177
לקרוא באוזני התלמידים את הטקסט מספר האגדה , וכך לאפשר להם ליהנות ממפגש ידידותי עם העברית התלמודית . פעילות 3 בעבודה עם תלמידים מתקשים אפשר להפנות את תשומת לבם לתיאור הסיטואציה על הגג , להסביר מהי ארובה ולמה כתוב " אוזנו כרויה" בצורת יחיד . לאחר שהתלמידים יבינו מה בדיוק עשה הלל הזקן על הגג , הם יוכלו לבחור ביתר קלות בפירוש הנכון של הביטוי . פעילות 5 ב הפתגם שלאורו אפשר להבין את החלטתם של שמעיה ואבטליון הוא " פיקוח נפש דוחה שבת . " בעבודה עם תלמידים מתקשים כדאי להסביר כל פתגם הן במישור המילולי והן במישור הרעיוניערכי , ולתת דוגמאות במונחים שהילדים מכירים : למשל , מי שרוצה לדעת ולהבין צריך לשאול ולבקש מידע והסברים הנחוצים לו ; כשמישהו נמצא בסכנת חיים חובה להיחלץ לעזרתו ולהצילו גם אם יש בפעולות האלה משום חילול השבת ; החיים הם שילוב של הצרכים החומריים , למשל אכילה ושתייה , ושל הצרכים הרוחניים , כמו חשיבה ולימוד , ואין האחד יכול להתקיים בלי האחר . פעילות 7 א התיאור בספר האגדה הוא קצר מאוד , ענייני מאוד ונמנע מפירוט . כדאי לספר לילדים שהתלמוד , שממנו לקוח הטקסט , הוא אוסף עצום של טקסטים , והסגנון החסכני היה בבחינת הכרח . שהם סמיט , לעומת זאת , מייעדת את הטקסט שכתבה לילדים , ובחרה לפרט ולהאריך כדי שהסיפור יהיה שלם ומובן . פעילות 4 האגדה " חכם על הגג , " כמו אגדות חז"ל אחרות , נשמרה שנים רבות כל כך משום ערכה הן כטקסט המנציח דמות מופת שהשפיעה על עיצוב אורח החיים היהודי ( בית הלל ובית שמאי ) והן כטקסט המדגים מסירות ללימוד התורה ( ולכל עניין חשוב . ( *** האגדה " יין טוב בכלי מכוער" מדגימה את כוחה של הידענות ואת האומץ שבהתעקשות על השמעת האמת האישית , גם כשזו מתנגשת בדעת הכלל או בדעת השלטון . מאחר שהחוכמה והידענות הן מקורו כוחו , רבי יהושע בן חנניה אינו חושש לשדל את בת הקיסר לערוך ניסוי שיוכיח את צדקתו , משמיע את דעתו גם מול הקיסר עצמו , ואינו מהסס לחלוק על דעתו . פעילות 3 ההתלבטות בין עלבון למחמאה עולה מהמשפט האוקסימורוני ( של צירוף ניגודים ) שאמרה בת הקיסר : " מפואר" ו"מכוער" הם צמד ניגודים . נראה שבת הקיסר התכוונה בעיקר להביע את פליאתה על הצירוף הזה באדם אחד , ולא התכוונה אלא להיות עניינית . תגובתו של רבי יהושע
|
|