|
|
עמוד:109
יהדותם ולחיות כמוסלמים . כדאי להדגיש את המכנה המשותף לשלושת הסיפורים - את הזיקה שבין הגבורה והשאיפה לחירות לאומית ודתית שמייצגים נרות החנוכה לבין העוצמה הרוחנית והגבורה של בעלי הסיפורים בימינו . פעילות 1 זוהי פעילות טרום קריאה שבה ישערו התלמידים מה אמור לאפיין סיפורי זיכרון . כדאי לדבר על מאפיין הזמן – התמקדות הסיפורים בזמן עבר ; ועל התוכן –כל דבר שהשאיר חותם בכותב ושהוא חש מחויב לחלוק עם אחרים . אפשר לבקש מהתלמידים להביא דוגמאות מסיפורים שקראו או להעלות נושאים שאולי היו רוצים לכתוב עליהם . פעילות 4 הפעילות מכוונת להבנת הקשרים בין אירועים שונים בעלילה . עובדת היות הסב סתת שהגיע מתימן לירושלים מתוארת בשתי הפסקות הראשונות של הסיפור . בהמשכו מועלה נושא החנוכה ומתואר כיצד הסב הכין חנוכיית אבן לנכדו . המשפט המתקשר לפסקות הראשונות הוא : " אצלנו בתימן , הסביר סבא לחברים שלי שבפעם הראשונה בחיים ראו חנוכייה מאבן - החנוכיות עשויות מאבן , ואני זכיתי להכין חנוכייה מאבן ירושלמית " . אפשר לציין גם את המשפט המסיים את הקטע . פעילות 6 הפעילות מכוונת להדגיש את ההבדל בין השימוש בזמן עבר - זמן ההתרחשות של האירועים שנזכרים בהם , לבין השימוש בזמן הווה - הזמן שבו מסופרים הדברים . כדאי להדגיש שבסיפור זיכרונות השימוש בפעלים בעבר הוא חלק הכרחי בסיפור , ואילו השימוש בהווה אינו הכרחי . הדגמה של סיפור שכל עניינו עבר מצויה בסיפור הזיכרונות " חנוכה במחנה בימי המלחמה . " פעילות 14 פעילויות של השוואת טקסטים שמשקפות הבנה של מידע גלוי וסמוי בסיפורים . במיוחד בולטת העובדה שבסיפור מפרס חשו המדליקים שיכלו לבלבל את השלטונות בנימוק שהנרות הם לתאורה , ואילו בסיפור מתקופת השואה לא הייתה כל אפשרות כזאת . מתלמידים מתקדמים אפשר לבקש להרחיב את ההשוואה לשלושת הסיפורים . לפני המעבר לפעילות הדיגיטלית מומלץ לסכם בשיחה בכיתה את המאפיינים שנאספו תוך כדי קריאה : סיפור בגוף ראשון , עובדות המתקשרות לאירוע שיש לו מקום וזמן , רגשות . חשוב להבין שההתייחסות לאירועים בהווה אפשרית , אך אינה מגדירה את תת-הסוגה .
|
|