|
|
עמוד:210
המתנות שג'ים ולי סי נתנו זה לזה בחגיגת ארוסיהם חושפות מסר כפול : לי סי נתנה לג'ים מקטרת כמו זו של לוקס – סמל לגבריות , אבל המתנה של ג'ים לכלתו הסינית מזכירה לרגע את הנוכחות הסינית בניו יורק ובסן פרנסיסקו – ' וג'ים נתן ללי סי קרש כביסה קטן ועדין ... ' מיכאל אנדה מצדיע בסיפורו לכוח הנשי : הגיבור הראשי בסיפור ושולייתו מוקפים בדמויות של נשים חזקות וחיוביות . הגברת מהה האימהית והמסורה , קטורה הקטרת האמיצה והנאמנה , הנסיכה לי סי המייצגת את הנעורים ואת ההשכלה . אפילו המורה האכזרית בבית הספר בעיר הדרקונים , הגברת תותבת , יכולה לחזור בתשובה ולהשתנות – אפילו שמה מצביע על זמניותו של אופייה הרע . אחרי שנה של ספק שינה ספק מוות ( מי זוכר את היפהפייה הנרדמת , ?( היא תתעורר ותיהפך ל'דרקון פז בעל בינה , ' שיידע לשרת את אדוניו ולתת תשובה לכל שאלה . הסוף , כצפוי , הוא סוף מצוין . כל אחד מהגיבורים מוצא את מקומו ושוקע בשגרה מתוקה ... עד למבצע הבא ! הסיפור המושלם , מאת אלדד אילני , אייר יניב שמעוני , כנרת בית הוצאה לאור 2004 אבא חוזר מוקדם מהעבודה ומחליט שזו הזדמנות לפנק את בנו . הבן יובל עסוק מאוד במחשב שלו , מנסה לנצח במשחק מרתק במיוחד , ואומר' תעשה לי בלינצ'ס ותספר לי סיפור . ' במטבח , תוך כדי הכנת הבלינצ ) 'ס בלינצ'ס , למי שלא יודע , הם מעדן : שויים מבצק דק ממולא בכל מיני דברים טובים , ( אבא ' מכין' גם את הסיפור ליובל . עד כאן - סיפור המסגרת . עכשיו , כשיובל יושב מול צלחת הבלינצ'ס , מתחיל הסיפור ה'פנימי ' : ' פעם אחת , בארץ רחוקה מאוד , חי לו נסיך , והוא אהב מאוד את הנסיכה והתחתן אתה , והם חיו באושר ועושר . ' מה ? זה כל הסיפור ? גם יובל לא היה מרוצה : 'זה לא היה שום סיפור . זה היה סיפור קמצני . ' יובל התחיל לשאול שאלות , ומדי פעם , כשהתשובות לא מצאו חן בעיניו גם התווכח , וביחד סיפרו השניים – אבא ויובל – מעשייה משלהם ; נכון , היא לא כתובה בשום ספר , ואף אחד עוד לא שמע אותה , אבל היא מצאה חן בעיני יובל ואבא , וזה מה שחשוב . הגיבורים בסיפור קצת שונים מחבריהם במעשיות הוותיקות . השמות שלהם לא צפויים , סגנון הדיבור שלהם מפתיע , למשל - שמעתם פעם שנסיכה אומרת – ' זה לא פיר ! ' ? אבל יש ביניהם מלך ונסיך , תחרויות וחתונה מלכותית – ממש כמו במעשייה רגילה . בנייתה משותפת של סיפור היא תחבולה ספרותית מוכרת , השומרת על קשר פתוח ודינמי בין המספרים והעולם ה'חיצוני' – לבין הגיבורים והעולם שבסיפור ה'פנימי ' . הדוגמה הבולטת ביותר - הסיפור שאינו נגמר מאת מיכאל אנד
|
|