|
|
עמוד:192
פעילות 3 דפנה איננה מתרגזת , אינה מתווכחת , אינה נאבקת ואיננה בורחת פיזית , אבל היא מנתקת מגע . היא מנסה לנעול את תודעתה מפני הטון התוקפני ומפני התוכן של דברי המטפלת , וממקדת את מחשבותיה במה שמחוץ לסיטואציה המאיימת . למשל , כשהמטפלת שואלת " את רואה את הפסים " ? היא בעצם מוכיחה את דפנה ומבקשת הסבר או התנצלות , אבל דפנה עונה במילת החיוב " כן" ומסיטה את מבטה למקום בטוח : " על העץ ממול נושבת רוח , מרפרפת בעלים , ורואים את זנבה החום-לבנבן של יונת הבר . דפנה משפילה את עיניה , שלא תיתפס מביטה החוצה , אבל היא כבר פחות עצובה , כאילו ניסה מישהו לנחם אותה . היא מחייכת לעצמה " . בהמשך כתוב : " מה תעשי כשתהיי חברה , אני רוצה לדעת ? עומדת המטפלת הגדולה על זכותה לקבל תשובה . דפנה חושבת : האור הצהוב , אם עוצמים עיניים רואים סדקים שחורים . " גם כאן דפנה אינה עונה ומנתקת מגע ומתמקדת במחשבה פרטית מאחורי עיניה העצומות . פעם נוספת כתוב : " המטפלת הגדולה נושמת , והיא שומעת את נשימותיה לידה , הראש שלי ריק , היא אומרת לעצמה , אין בו מחשבות בכלל , וגם המילים של המטפלת לא נכנסות . " בתיאורים אפשר להבחין במדרג מבחינת דרכי המסירה : בפעמים הראשונות יש הבחנה ברורה בין דברי המטפלת לאקט ההתנתקות של דפנה , בצורה של נקודה . בפעם השלישית אין סימן הפרדה , ולתוך תיאור הנשימות של המטפלת מזדחלת התגובה של דפנה , ורק פסיק מפריד בין זה לזה . פעילות 4 ב דפנה מתבוננת סביבה ונותנת את דעתה על הפרטים הקטנים " ) היא מתבוננת בעורבני המנסה לבלוע פירור לחם ענקי ואינו יכול ; " " זה לא דשא חד ועוקצני כמו הדשא ליד חדר האוכל , זה עשב פרא ; " "כשמפשפשים בדשא אפשר למצוא אצטרובלים , ( " על הלשון " ) הילדים קוראים לו " הדשא הרך ; " " המטפלת מסבירה שאת הכהות אסור לקטוף , הן פטריות כלב , זה שמן של פטריות רעל . אבל למה כלב , בגלל הצבע ? מהרהרת דפנה , והרי יש גם כלבים לבנים , ( " על המשמעות " ) על העץ ממול נושבת רוח , מרפרפת בעלים , ורואים את זנבה החום-לבנבן של יונת הבר . דפנה משפילה את עיניה , שלא תיתפס מביטה החוצה , אבל היא כבר פחות עצובה , כאילו ניסה מישהו לנחם אותה ( " ועל היופי " ) שפרחי הצהריים בגינות כבר נפתחו כמו עפעפיים צבעוניים . ( " המטרה היא שהילדים יכירו עוד צדדים של דפנה ויחושו קרבה אל הילדה המבטאת את תחושותיה בעדינות רבה , נמשכת ליפה , לענוג , לעדין , מתרגשת מיופי , קשובה לדרכי הביטוי , מרבה להרהר . פעילות 6 שלוש הדוגמאות מציגות שלושה אמצעים לשוניים שונים . " רגליים ריקות" היא מטפורה ; התואר " ריקות" מעביר לרגליה של דפנה את היעדר הכוחות , את הרצון להימנע מהמגע עם המטפלת , את הפחד המשתק המונע כל מחשבה . הצירוף " קול מתוק" הוא סינתסתזיה , כלומר ערבוב רשמים של שני חושים : " קול" נתפס בחוש השמע ו"מתוק" נתפס בחוש הטעם . מילולית התואר " מתוק" אינו מתאר קול . לצירוף " קול מתוק מדי" יש קונוטציות שליליות של חנופה , של היתממות . הדימוי " כמו עפעפיים צבעוניים" משווה את הפרחים לעפעפיים . אלה כמו אלה מאופיינים בעדינות , ברפרוף . הצבעוניות הדמיונית של העפעפיים מעניקה צבע ואופטימיות גם לפרחים שלא נאמר מה צבעיהם . לאחר שהילדים פוגשים את הלשון הציורית של זרחי , כדאי לשוחח אתם על התרשמותם . לפני תחילת השיחה כדאי להתבונן בכל צירוף לחוד , להראות לילדים את המשמעות המילונית שלו
|
|