|
|
עמוד:189
הערות והצעות להוראת הפרק בפרק שלושה שירים ליריים ( לצד פרק מספר . ( לפני תחילת העיסוק בפרק חשוב לזכור ששירים ליריים עשויים לפתוח צוהר לעולמם של הילדים , להדהד בשיח הפנימי-רגשי שלהם ולעודד אותם להתבוננות עצמית , לפתיחות ולשיתוף . חשוב להיות רגישים לתכנים שהילדים מעלים ולתת להם מקום בשיח הכיתתי ( ואם יש צורך להמשיך את השיח באופן אישי . ( ארבעה טקסטים השיר "ענת בוכה ולא יודעת למה" משרטט את דמותה של ילדה המצויה במצב רגשי קשה . השיר נפתח במשפט איחוי , שחלקו הראשון קובע עובדה " ) ענת בוכה ( " המעוררת סקרנות מיידית , אך חלקו השני יוצר תחושה של מצוקה אצל הקוראים . השיר מדגיש את חוסר הוודאות במילים ובסימני פיסוק ; חוסר ההרמוניה מתבטא בחלוקה לשורות שונות באורכן תוך התעלמות מן החריזה . השיר מעורר שאלות אצל הקוראים , ומותיר מרחב לפרשנות אישית . פעילות 1 הדיון בקשר שבין עונה ( חורף ) לרגש ( עצב ) משמש פתיח לעיסוק בשיר ; יש בוודאי קשר בין החורף לעצב . מילים וביטויים מהשדה הסמנטי של " חורף" משמשים לעתים קרובות כמטפורות לעצב : הביטוי "שמיים מעוננים" הוא מטפורה לעצב , למצוקה ולדאגה . המילה " קדרות" המתארת מיעוט אור ביום חורפי היא מטפורה למצב רוח עכור ולתחושת ייאוש . הגשם היורד בחורף מקביל לדמעות . השמש והאור המסמלים אופטימיות , חום ושמחה נעדרים לחלוטין מן השיר . פעילות 2 הפיסוק בשיר – החזרה על שלוש הנקודות – מגבירה מאוד את תחושת הספק וחוסר הוודאות . כדאי להדגים לילדים קריאה של משפט קצר מהשיר – " לפעמים , [ ... ] אני מרגישה עצוב – " . המסתיים בנקודה , ולעומתו לקרוא באוזני הילדים שורות המסתיימות בשלוש נקודות . בקריאה זו כדאי לסיים כל שורה באינטונציה שאיננה " סוגרת" את השורה . בעקבות הקריאה רצוי לשאול את התלמידים איזו תחושה יוצרת ההנגנה ולהצביע על הקשר שלה לפיסוק . פעילות 5 המילים " אוהבת את " ... עשויות לשפוך אור על הסיבה המציאותית להרגשתה של ענת . המילים הללו רומזות על מגוון אפשרויות , העשויות לשמש פתח לשיחה על הרגשות הקשורים באהבה ( קנאה , אכזבה , געגועים ) ובעצב . כמובן יש לנהל שיחה כזו ברגישות ובזהירות ולהימנע מכל חשיפה או רמיזה להקשרים הנוגעים לתלמידים עצמם . פעילות 6 באופן שבו פרש יהונתן גפן את שורות השיר , יש ויתור על חריזה . בתי שיר , שהם שקולים ומחורזים , עלולים להוביל לקריאה כמו-מכנית , הנענית יותר למשקל ולחריזה מאשר לתוכן . יהונתן גפן פרש את השורות באופן לא סימטרי , נטרל את התבנית המקצבית וכך החזיר את הטקסט אל השפה הטבעית , הדיבורית .
|
|