|
|
עמוד:10
. 3 היום הראשון בחטיבת הביניים | קוראים שיחה שירה גרה בחיפה . גם לשירה זה היום הראשון בחטיבת הביניים . אימא : שירה , איך היה היום הראשון בחטיבת הביניים ? שירה : לא משהו , אימא . אימא : מה קרה ? שירה : הכול חדש לי ! הבניינים של החטיבה חדשים , החצר חדשה , המורים חדשים , החברות חדשות , ואני מכירה רק שלוש בנות בכיתה שלי . אימא : לא נורא , לאט לאט יהיו לך חברות חדשות . שירה : אימא , זה לא הכול ! גם החומר שאנחנו לומדים יותר קשה . המורה כבר לא כותבת הכול על הלוח . אנחנו צריכים לסכם הכול לבד . אימא : לא נורא , לאט לאט תלמדי לסכם בעצמך . שירה : ומה שהכי מעצבן אותי זה שבחצר כל הגדולים מסתכלים עלינו כאילו אנחנו תינוקות קטנים . אימא : שיסתכלו ... שירה : אבל אימא , ממש קשה לי ... אימא : מתוקה שלי , ככה זה בחיים . כשמתחילים משהו חדש הכול מפחיד ומלחיץ , ונראה לך שכלום לא יסתדר אף פעם . שירה : בדיוק !!! אימא : אבל זה לא נכון . שירה : זה לא נכון ?! אימא : הכול מסתדר בסוף . את לא זוכרת שפעם היית בכיתה א' ופחדת ללכת לבית הספר לבד ? שירה : אוי , אימא , זה היה מזמן . אימא : נכון , זה היה מזמן , אבל היום את לא פוחדת ! שירה : ברור שלא ! אימא : איך זה קרה ? שירה : לאט לאט הפסקתי לפחד . אימא : בדיוק ! לאט לאט הכול מסתדר !
|
|