|
|
עמוד:17
. 2 שערו , מה היו מניעיו של עזרא ? נראה שעזרא רצה לשמר את הטוהר הדתי והאתני של התא המשפחתי כבסיס לנאמנות לה' . עזרא ראה בישראל " זרע קודש " החייב להיבדל מ " עמי הארצות " , וחשש מהתבוללות מפני שלא כל היהודים נצרפו בכור הגלות . לעזרא היה חשוב להדגיש כי היוזמה שלא לבוא בברית הנישואין עם הנוכרים הייתה של השרים וכי הוא נענה ליוזמה זו . . 3 האם הגישה של עזרא הייתה מקובלת על הכול ? עיינו גם בישעיהו נו , 7 זכריה ב 15 - 14 וכן בעזרא פרק י . בצד הגישה המתבדלת התקיימה גם גישה אוניברסלית שראתה בנישואי תערובת דרך להפצת היהדות . ייתכן שהיו גם סיבות פוליטיות לנישואי האצולה היהודית עם בנות למשפחות נוכריות . בעזרא נאמר כי " כל העם ... מרעידים על הדבר ומהגשמים " ( עזרא י , ( 9 והשאלה היא - אם הם נבהלו מהחטא או שהביטוי מלמד על הקושי הרגשי בפירוד ובגירוש . לעזרא היו גם ארבעה מתנגדים גלויים שלא שיתפו עמו פעולה . בעקבות הקמת הוועדה נערכה רשימה של הנשואים לנוכריות , אבל הפעולה לא הסתיימה . לעזרא לא היה כוח לביצוע הגירוש - עד שבא נחמיה . . 4 יש להניח שגירוש נשים וילדיהן מתוך מניע לאומי או דתי יכול לעורר ביקורת בקרב התלמידים , מה גם שעזרא לא הציע לגייר את הנשים . אפשר לדון עם התלמידים על ההצדקה שהייתה למעשהו של עזרא , וזאת - על רקע התקופה . אפשר גם להרחיב את הדיון בשאלה , מה לדעתם של התלמידים צריכים להיות גבולות ההשתייכות הלאומית : מוצא ? דת ? תרבות ? שותפות גורל ? עזרא מנחיל את התורה לעם שאלה מנחה : מה משמעות טקס הקריאה בתורה ? . 1 קראו בנחמיה ח והביאו ראיות לתפקיד שמילא עזרא בעריכתה של התורה ולתרומתו בהנחלת התורה לעם כולו . בתשובה יש להדגיש כי עזרא לא פעל לחיבור התורה אלא מילא כנראה תפקיד שבו ערך את התורה וחתם אותה . ייתכן שעזרא מילא תפקיד פעיל בהעברת התורה בנוסח שהתקבל על ידי יהודי בבל . . 2 משמעות טקס הקריאה בתורה ( עמ ' 26 – 25 בספר . ( חשוב לעמוד על כך שקריאת התורה נעשתה על פי רצון העם . הקריאה היא אמצעי להפצת ידיעת התורה והוראתה לכל אדם , וזאת - לאחר שקודם הייתה ידועה לכוהנים בלבד . קריאת התורה הפכה לאקט פולחני ולחוויה דתית ציבורית נוסף על הפולחן בבית המקדש . החלפת הכתב העברי הקדום ( כתב דעץ ) לכתב האשורי שהיה נפוץ באותה תקופה תרמה אף היא לפופולריזציה של התורה ולהרחבת מספר לומדיה .
|
|