|
|
עמוד:12
עוד הסבר עולה מחגי ב ; 23 - 20 , 3 - 2 זכריה ג , ד 11-13 ו , ( אפשרות לכפרת העוונות . ( בקריאת המקורות מחגי וזכריה יש לשים לב לנקודות האלה : - מי הם המנהיגים שאליהם פונים חגי וזכריה ? - באילו כינויים מכונה זרובבל בן שאלתיאל על ידי הנביא זכריה , ואילו תקוות נתלו בו ? - עיין בעזרא ג - ד והשווה את הכינויים שזרובבל זוכה להם על ידי עזרא לכינויים שמעניק לו זכריה . מהן לדעתך הסיבות לכך ? - אילו סיבות לעיכוב הבנייה עולות מן הטקסטים לעיל ? בתשובות יש להדגיש כי הנביאים חגי וזכריה נותנים ביטוי לשאיפות לחידוש מלכות בית דויד על ידי זרובבל בן שאלתיאל . אפשר לשער כי שאיפות מדיניות אלו לא היו לרוחם של הפרסים וייתכן שמסיבה זו חששו הפקידים הפרסים לעודד את בניית בית המקדש . עם זאת יש לזכור כי הבנייה עוכבה ממילא בשל המצב המדיני והצבאי לאחר מות כורש . מספר זכריה עולה גם רמז לעימות בין המנהיג המדיני של שבי ציון לבין המנהיג הדתי , הכוהן הגדול יהושע בין יהוצדק . מכל מקום , זרובבל נעלם ושמו אינו מופיע עוד בכתובים . הדבר מתאים למגמה של המלכים הפרסים לחזק את מעמדם של הכוהנים בערי המקדש ברחבי הממלכה . העולים משלימים את בניית המקדש שאלה מנחה : מהן התמורות שאפשרו את חידוש הבנייה בימי דריוש ? . 1 השוואת הרישיון של דריוש לצו של כורש : דריוש איפשר ליהודים לקבל " מנכסי המלך " וקורבנות לפולחן . הוא גם דרש שישאו בבית המקדש תפילה לשלומו ומזהיר שיעניש את המפריעים לביצוע הצו . . 2 מהן הסיבות לבניית בית המקדש בימי דריוש דווקא ? על שאלה זו אפשר לענות על פי הערך ' דריוש ' באנציקלופדיה המקראית , כרך ב , עמ ' 702 ואילך . . 3 מדוע לדעתך עולה מעמד הכוהן הגדול והכהונה לאחר השלמת בניית בית המקדש ? בימי בית ראשון נקרא הכוהן הגדול " כוהן הראש . " עתה הוא נקרא " הכוהן הגדול . " הוא הופך גם למנהיג מדיני . ייתכן כי עלייתו נובעת מחששותיהם של הפרסים מפני בית דויד וייתכן שהיא תואמת את דרכי הממשל בערי המקדש בממלכה הפרסית ומתבקשת מן המרכזיות של הפולחן הדתי בחיי היהודים שישבו סביב המקדש . . 4 מהם לדעתכם הקשיים במילוי כפל התפקידים , הדתי והמדיני , על ידי הכוהן הגדול ? בתשובה יש להדגיש כי מנהיג מדיני היה צריך לקשור קשר עם נוכרים ולקיים יחסים טובים עם הפחה שישב בירושלים . אילוצים אלו הובילו בהכרח להחלשת השאיפה להיבדלות .
|
|