|
|
עמוד:74
האתנוס היהודי המשיך להתקיים בצד הציווליזציה ההלניסטית , תוך השפעות הדדיות בין שתי קבוצות האוכלוסייה . ואולם בשנת 66 לסה " נ , לאחר עימותים מתמשכים , פרץ מרד שסופו בשנת 70 לסה " נ , עם חורבן המקדש השני . חורבן הבית השני גרם להסטת מרכז הכובד מירושלים החרבה לעבר ערי השדה ביהודה , ומן המקדש כמקום הפולחן הדתי - לחיים יהודיים ללא מקדש . כל זאת בזכות תקנותיהם של רבן יוחנן בן זכאי וממשיכיו נשיאי הסנהדרין , רבן שמעון בן גמליאל ורבי יהודה הנשיא . ביבנה ובגליל פרחה היצירה התרבותית היהודית בתקופה הנדונה , וההלכה היהודית התפתחה והתגבשה . השאיפה הלאומית לא דעכה אף היא , והתפרצה שנית במרד בר כוכבא בשנת 135 לסה . נ " תוצאותיו הקשות של המרד סימנו את ראשית הירידה במעמדה של ארץ ישראל ואת תחילתה של תקופת הגלות . לסיכום בסיום הלימוד ידונו התלמידים בכותרת הספר : "ממדינת מקדש לעם הספר . " - האם הביטוי " מדינת מקדש " תואם את המציאות ההיסטורית של ימי הבית השני ? היהודים לא חיו במסגרת של מדינה ריבונית אלא זמן קצר בלבד במהלך תקופת הבית השני . המקדש היה מרכז דתי ורוחני של היהודים שחיו גם מחוץ לארץ ישראל . - האם המונח " עם הספר " מתאים לתיאור חייהם של היהודים החל בתקופת יבנה ? האם " עם " יכול להיות מוגדר רק על ידי " ספר " ( התורה , המשנה , התלמוד ?( האם נעשו היהודים עדה דתית ?
|
|