|
|
עמוד:61
יבנה - יהדות ללא מקדש . 1 את הנושא הזה אפשר לפתוח בניתוח המקור התלמודי על יציאת רבן יוחנן בן זכאי מירושלים . המקור נמצא באתר תולדוט במדור " לומדים היסטוריה . " הניתוח ייעשה באמצעות השאלות המצורפות למקור . התלמידים יעמדו על הסיבות להחלטתו לצאת מהעיר ועל הקשיים שעמדו לפניו . מניתוח התעודה יוכלו התלמידים לעמוד על הבעיות שמעמיד מקור שכזה לפני ההיסטוריון : אין זה ספר היסטוריה כספריו של יוסף בן מתתיהו , ולו מגמות אחרות , למשל - יש בו קטעי אגדה כמו הסיפור על הנבואה לאספסינוס , שאינו עולה בקנה אחד עם העובדה שאספסינוס לא צר על ירושלים - אלא טיטוס . חשוב להדגיש כי גרסה זו היא רק אחת הגרסאות - גרסת התלמוד הבבלי - והיא מבקשת להסביר מדוע יצא רבן יוחנן בן זכאי מן העיר ומדוע לא ביקש להישאר בירושלים . לפי גרסת התלמוד הבבלי , תכנן רבן יוחנן בן זכאי הצלה לבני עמו לאחר שהבין כי ירושלים אבודה . מאחר שביבנה כבר היה מרכז של חכמים , ביקש יוחנן בן זכאי ללכת לשם . מכאן - שכל פעולתו הייתה מתוכננת מראש כדי להציל את העם . אין זו הגרסה היחידה על יציאתו של רבן יוחנן בן זכאי מירושלים . לפי גרסאות אחרות הוא נשלח ליבנה , שהייתה עיר שישבו בה שבויים או אנשים שמסרו עצמם לידי הרומאים . רבן יוחנן בן זכאי נשלח ליבנה בעל כורחו , אך בשל היותו מחשובי העם התאפשרה בקשתו לקיים את מצוות התורה , ותוך ניצול הנסיבות הפוליטיות הוא הפך את מקום מושבו למרכז רוחני . להרחבה - אפשר לבקש מן התלמידים להשוות סיפור זה על ריב " ז לסיפור יציאתו של יוסף בן מתתיהו . מה היה התפקיד של כל אחד מן האישים לפני יציאתו אל הרומאים ? האם דומה עזיבתו של מפקד צבא שתפקידו להילחם ברומאים לעזיבתו של מנהיג דתי ? מה ההשלכות שיש לצעד של כל אחד מהם על הנשארים ? . 2 ריב " ז מעצב פולחן ללא מקדש נושא זה כדאי לפתוח בניתוח המחקר של גדליה אלון ( עמ ' 92 בפרק , ( לפי השאלות שבספר הלימוד . כדי לנסות ולהוכיח את טיעוניו של אלון ינתחו התלמידים את התקנות שתיקן ריב " ז ביבנה . לגבי כל אחת מן התקנות אפשר לשאול , במה שימשה בסיס ל " חיים רוחניים-דתיים , " " מצע למבנה החברתי-הלאומי , " " קשירת חוט החיים של העם " ( כל אלה - ביטויים המופיעים בדברי אלון . ( מכאן עולה השאלה : האם תקנותיו של ריב " ז הן בעלות אופי דתי או לאומי ? האם צודק אלון בקביעותיו ?
|
|