|
|
עמוד:14
פרק ב : יהודה בהנהגת עזרא ונחמיה מקורות לביסוס המידע המופיע בפרק ולהרחבה חיים דב מנטל , " מניעי ארתחשסתא בהענקת רישיון לעזרא ובמינויו של נחמיה , " בתוך : אנשי כנסת הגדולה , דביר , תשמ " ג , עמ . 232 - 230 ' חיים דב מנטל , " עולמם הדתי והרוחני של בני הגולה , " בתוך : אנשי כנסת הגדולה , דביר , תשמ " ג , עמ ' . 26 - 19 יורם צפריר , " חומת ירושלים בימי נחמיה " , קתדרה , 4 תמוז תשל - ז " יולי , 1997 יד בן צבי , עמ ' . 42 - 31 עדין שטיינזלץ , " עזרא ומתן תורה , " בתוך : דמויות מן המקרא , האוניברסיטה המשודרת , תשמ " א , עמ ' . 109 - 102 על שם הפרק הפרק מתאר את פעולתם של שני המנהיגים , עזרא ונחמיה , בתחום הדתי , החברתי והכלכלי ואת הקשיים שעמדו לפניהם . מנהיגים אלו , שעלו מבבל , הצליחו לעצב ביהודה חברה החיה על פי חוקי האבות ולהפוך את התורה לנחלת העם כולו . העם התחייב לגרש את הנשים הנוכריות , לשמוט חובות ולשמור את שנת השמיטה . חומות העיר ירושלים שהיו פרוצות נבנו , והעיר יושבה מחדש . היבטים של עיר מקדש הבדלים בין ירושלים לערי מקדש אחרות החיים הדתיים סובבים סביב המקדש . השלטונות מכירים במקדש כמוסד ממלכתי . השתתפות במימון הקורבנות מצד השלטון . הכוהנים פטורים מתשלום מסים הפחה הוא המנהיג המדיני ולא הכוהן הגדול . למקדש אין בעלות על אדמות . המסקנות העולות מן הדיון בשאלה , 2 סעיפים : ג-ב - בניית המקדש הייתה חשובה מבחינת החיים היהודיים הדתיים והלאומיים . - בניית המקדש הייתה ביטוי להכרה של השלטונות הפרסיים בעם היהודי . - בניית המקדש הפכה את ירושלים לעיר מקדש , אבל לא במובן המקובל באותם ימים .
|
|