|
|
עמוד:66
פרק ג : יהודה העצמאית - ממלכה בחסות רומית פרק זה מעביר אותנו ליהודה בתקופה הרומית . לאחר כיבושה קיבלה יהודה מעמד מיוחד באימפריה הרומית : מצד אחד היא יכלה להמשיך ולנהל את ענייניה הפנימיים בעצמה וכך לא נפגע ייחודה הדתי , מצד שני היא לא הייתה עצמאית , אלא נחשבה לשטח כיבוש רומי . אך גם כשטח כיבוש , בתחילה היה מעמדה שונה ממעמדן של הפרובינקיות הרומיות - רומא , שלא כמנהגה , המליכה מלך על יהודה ( הורדוס ) וכך הפכה יהודה לממלכה בחסות רומית . סקירת סעיפי הפרק והערות משפחת החשמונאים מאבדת את השליטה ביהודה עמ' - 118 במפה : 5 "הסדרי פומפיוס בארץ ישראל" מתואר כיבוש ארץ ישראל על ידי רומא שהביא לאובדן העצמאות שהייתה לה מאז התקופה החשמונאית . השינויים שערכו הרומאים לאחר הכיבוש עולים מתוך המפה - הפרדת הגליל מיהודה . בשני אזורים אלה התרכזה רוב האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל וההסדרים החדשים גרמו להפרדה ביניהם ללא רצף טריטוריאלי . האזור שבין יהודה לגליל היה נתון בידי אוכלוסייה נוכרית והוקמו בו ערים נוכריות . שיטה זו של הפרדה מכונה "הפרד ומשול" והרומאים נהגו בה במקרים רבים במקומות שכבשו כדי למנוע מרידות . כך היה להם קל יותר לשלוט באוכלוסייה . בנוסף , יהודה נותקה מחוף הים ונמנע ממנה הקשר המסחרי עם ארצות אחרות . עמ' - 121 מפה : 6 "ממלכת הורדוס בשיאה" מראה את גבולות הממלכה של הורדוס . כדאי להתבונן בה ולהשוות אותה למפה : 5 "הסדרי פומפיוס בארף ישראל" ( עמ' ( 118 וכן למפה : 2 "התפשטותה של המדינה החשמונאית" ( עמ' . ( 77 מעניין לראות שגבולותיה של ממלכת הורדוס דומים © אך לא זהים ® לגבולות הממלכה החשמונאית בשיאה © בתקופת אלכסנדר ינאי . ® השוואה של מפה זו למפת הסדרי פומפיוס מעלה שאלות בנוגע להורדוס : כיצד הגדיל את תחומי שליטתו ? על מה מעידה העובדה שהממלכה שלו הייתה גדולה כל כך ? מה הדבר מלמד על יחסיו עם הרומאים ? מה היו ההשלכות של מצב זה על היהודים ? ועוד . עמ' - 122 , 120 התמונות של אמת המים בקיסריה והתיאטרון הרומי בעיר יכולות ללמד שבתקופה הרומית נבנו בארץ ישראל מבנים דומים לאלה שנבנו ברחבי האימפריה הרומית . חפירות ארכיאולוגיות שנערכו בארץ גילו שרידי מבנים שונים מהתקופה , עדות לשליטתם של הרומאים כאן ולהשפעה שהייתה להם בתחום הארכיטקטורה . הורדוס ויחסיו עם נתיניו היהודים תקופת שלטונו של הורדוס ביהודה נבחנת פעמים רבות מתוך ניסיון להבין אם פעל למען היהודים שישבו כאן , או שכל פעולותיו נעשו מתוך מטרה לרצות את השליטים ברומא , שהעניקו לו את המלוכה . סעיף זה מצביע על שני הצדדים באישיותו של הורדוס ומבקש להראות את דמותו המורכבת , שמניעיה לא תמיד ברורים . עמ' - 127-126 פינת המקור ההיסטורי . ממצאים ארכיאולוגיים הם מקור חשוב להכרת העת העתיקה . שרידי המבנים של הורדוס שנמצאו בארץ ישראל יכולים ללמד אותנו רבות על הורדוס האדם והשליט . כדאי לבקש מהתלמידים לאתר במקורות מידע שונים תמונות של שרידי מבנים של הורדוס בארץ ולהביאן לכיתה . שמות ומושגים הורקנוס השני , אריסטובולוס השני , פומפיוס , ריב אחים , אנטיפטרוס , הורדוס , פולחן הקיסר , טרור , מרים החשמונאית , סנהדרין , מדינת חסות . כדאי ללמד רק חלק מן השמות והמושגים , על פי התאמתם ליסוד המארגן .
|
|