|
|
עמוד:26
פרק א : יוון העתיקה - הערים ותושביהן סקירת סעיפי הפרק והערות מי היו היוונים ? מהיכן הגיעו ? היכן התיישבו ? מה אנו יודעים על אורח חייהם ועל דרכי השלטון בערים הראשונות שהקימו ביוון ? מה היו היחסים בין הערים היווניות ? עם אילו קשיים התמודדו ? שאלות אלה ואחרות הטרידו את ההיסטוריונים של התקופה ובחלק מהן פרק זה מנסה לעסוק . אורח חייהם של היוונים הקדמונים הסעיף עוסק בהתיישבותם של היוונים הקדמונים ביוון ובהקמת הארגון המדיני והחברתי שלהם הפוליס . במרכזו , הניסיון להראות את הקשר בין גיאוגרפיה וטופוגרפיה לבין התיישבות ואורח חיים . עמ' - 13 צילום קו החוף , ועמ' - 14 מפה : 1 "יוון העתיקה וסביבתה . " שני הפריטים האלה יכולים להיות בסיס לדיון בנושא ההתיישבות ביוון . שאלות לדיון : כיצד בחרו השבטים את מקום התיישבותם ? מה הם היתרונות ומה הם החסרונות של האזורים שבהם התיישבו ? מה היו מקורות הפרנסה של המתיישבים ? ועוד . עמ' - 17 מפה : 2 " יוון העתיקה ומושבותיה" היא מפה היסטורית ( ולא מפה פיזית , כמו מפה ( 1 והיא מתארת את אזורי ההתיישבות של היוונים מחוץ ליוון עצמה . כדאי לדון בהבדלים שבין 2 סוגי המפות . גם ממפה זו אפשר להסיק לגבי המקומות שבהם בחרו היוונים להקים את מושבותיהם © על חופי הימים , ® ועל הסיבות לכך © אמצעי פרנסה , קשר נוח עם ערי האם ביוון , הביטחון שהים מעניק מפני פולשים וכו . ® ' בין שתי ערים : אתונה וספרטה לכל אחת משתי הערים מאפיינים משלה . באתונה התפתח סוג של משטר דמוקרטי ובספרטה - משטר עריץ . אם משווים בין שתי הערים החשובות האלה אפשר להבין את המאפיינים הייחודיים של כל אחת מהן ואף לעמוד על ההבדלים שבין הדמוקרטיה האתונאית לדמוקרטיה במדינת ישראל בימינו . עמ' - 18 פעילויות אלה מתייחסות למפה 1 שבעמוד 14 ( הפעילויות והמפה מופיעות על אותו רקע . ( באמצעותן התלמידים עושים היכרות עם אתונה וספרטה . מיקומן השונה של שתי הערים , המרחק שלהן מהים , השכנים שלהן - כל אלה וגורמים נוספים הביאו להתפתחות השונה של מכל אחת מהערים האלה : ספרטה הייתה מוקפת הרים ומרוחקת מחוף הים מרחק של מ"ק 40-כ . כתוצאה מכך היא הייתה מוגנת מפני חדירת אויבים דרך הים וביססה את כוחה על עוצמה יבשתית . אתונה , לעומת זאת , הייתה ממוקמת על חוף הים והקימה לעצמה נמל חשוב . כוחה וביטחונה התבססו על הים ועל הקירבה שלו אליה . עמ' - 19-18 בתמונות נראים ציורים על כדים ואפשר ללמוד מהם על הלבוש ועל ציוד הלחימה שהיו לחיילים היוונים . ציורי הכדים מהווים מקור חשוב ללימוד התקופה ולניסיון של ההיסטוריון לשחזר את אורח חייהם של האנשים שחיו אז . כשמשווים בין שני הציורים אפשר ללמוד איך נראה חייל יווני ואיך נראה חייל פרסי באותה תקופה . כדאי להפנות את תשומת לבם של התלמידים שבתמונה בעמ' 19 הכד לא נראה במלואו . שמות ומושגים פוליס , אזרחים , אקרופוליס , אגורה , אספת עם , מועצה . כדאי ללמד רק חלק מן השמות והמושגים , על פי התאמתם ליסוד המארגן .
|
|