|
|
עמוד:124
פרק לא בסוציולגיה מגדירים שני סוגים של מניעים להגירה : א . כוחות דוחפים , הגורמים לאדם ללכת מהמקום שבו הוא נמצא . על פי רוב מדובר במצוקה כלכלית או ביטחונית ( מקרה קיצוני הם פליטים , שאינם בוחרים בארץ היעד . ( ב . כוחות מושכים , המפתים אדם ללכת ליעד מסוים , גם אם המצב במקום מגוריו הנוכחי איננו רע כל כך . לענייננו , נראה כי המניעים להגירתו של יעקב מחרן לכנען מגיעים הן מכוח דוחף ( דברי בני לבן ויחס לבן אליו , ( הן מכוח מושך ( הארץ המובטחת המחכה לו . ( את פסוקי הפרק הנכללים בתכנית הלימודים מומלץ לקרוא ברצף טרום ההוראה . מהלך ההוראה המוצע : ברמת הבנת הנקרא – זיהוי הסיבות לעזיבה את חרן . מעבר להבנת הנקרא – השוואה בין יעקב שהגיע לחרן לבין יעקב שיוצא ממנה , גם ברמת הפרטים הביוגרפיים וגם ברמת התהליך שעבר מבחינת התחזקותו וההכרה ביכולותיו . . 1 הקניית מילים טרום קריאה : כבוד , כתמול שלשום . לאחר מכן הקראה של פס' א-ז או האזנה למספר הסיפורים . כאמור , פרק ל איננו נכלל בתכנית הלימודים , אך רצוי להכיר אותו כדי להבין עד כמה יעקב התרחב . הוא התרחב גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת היקף המשפחה : לכל אישה ושפחה נולדו ילדים ( אפשר להיעזר בציור של משפחת יעקב שנועד להשלים את המסופר בפרק ל . ( בפרק ל מופיע סיפור הטלאים העקודים , הנקודים והברודים – עסקה שיעקב עשה עם לבן והרוויח בה לא רק את הטלאים שלו , אלא גם את אלו של לבן . התסכול של בני לבן אינו מנותק מהקשר זה .
|
|