|
|
עמוד:342
התנועה הציונית פועלת ברחבי העולם היהודי לאחר הקונגרס הציוני הראשון קמו ברחבי העולם היהודי מאות אגודות של שוקלי השקל הציוני . לתנועה הציונית הצטרפו פעילים לשעבר של תנועת " חיבת ציון" והיא חדרה לחוגים רחבים באוכלוסייה היהודית . אפילו ברוסיה , שהפעילות הציונית בה הייתה אסורה והתרכזו בה מתנגדיו של הרצל , תומכי הציונות המעשית ( עמ' , ( 334 הצליח הרצל לכבוש את הלבבות . מותו של הרצל ( 1904-ב ) גרם למשבר בתנועה הציונית ולצמצום פעילותה , אולם למרות החששות של גורמים שונים , פעילות התנועה לא פסקה . הקבוצה המרכזית והמשפיעה בהסתדרות הציונית הייתה התנועה הציונית ברוסיה . השפעתה באה לידי ביטוי הן במספר הצירים שהשתתפו בקונגרסים והן בהיקף התרומות שנאספו ברוסיה לגזברות ההסתדרות הציונית , שעלה על סך כל התרומות שנאספו מסניפי התנועה האחרים בעולם כולו . עם פרוץ המהפכה הקומוניסטית , 1917-ב ( עמ' , ( 148 בא הקץ לפעילותה של התנועה הציונית ברוסיה . הפעילות הציונית בארצות האסלאם עד מלחמת העולם הראשונה הייתה מועטה , יחסית . ככל שהאפשרויות שנפתחו לפני היהודים להשתלב בחברה הכללית או בחברה הקולוניאלית היו רבות יותר , כן הייתה התנועה הציונית פחות מעוררת עניין . לדוגמה , בעיראק התבטאה הפעילות הציונית בקיום חוגים , בייסוד בית ספר עברי בעיר בצרה , וברכישת השקל של התנועה הציונית . לא תמיד היו הפעילים הציוניים בארצות האסלאם ערים למשמעות הלאומית המודרנית של הפעילות הציונית , ולרוב ביטאו האגודות בפעילותן את הזיקה המסורתית לציון . בצפון אפריקה התבטאה הפעילות הציונית בהקמת מסגרות ארגוניות , כגון אגודות , מפלגות ותנועות נוער ציוניות , וכן בדיבור בשפה העברית , בקריאת עיתונים וספרים ובפעילויות תרבותיות וחברתיות . לדוגמה : במרוקו , בעיר מוגדור , קמה 1900-ב האגודה הציונית " שערי ציון , " ובאותה שנה קמה בעיר תטואן אגודת " שיבת ציון ; " בשנת 1903 נוסדה בעיר סאפי אגודת " אהבת ציון , " וב1908- נוסדה בעיר פס אגודת " חיבת ציון . " בקהיר שבמצרים קמה אגודת " בר כוכבא , " ונוסדו בה תנועות נוער ( כמו תנועת " ילדי הרצל , " שבה למדו את השפה העברית וההיסטוריה של עם ישראל . ( גם באמריקה , עד מלחמת העולם הראשונה הייתה הפעילות הציונית מצומצמת . היהודים שהיגרו לאמריקה הצפונית במהלך המאה 19-ה ובתחילת המאה 20-ה קיוו להשתלב בחברה הסובבת מבחינה חברתית וכלכלית , והם השקיעו בכך את מיטב מרצם וכישרונותיהם . עם זאת , הרעיון הציוני היה קרוב ללבם והם מצאו בו קווי דמיון לאתוס האמריקני - התיישבות חלוצית בארץ חדשה . הם חשו גאווה כלפי היישוב שנוצר בארץ ישראל , ורבים מיהודי ארצות הברית , ציונים ולא ציונים כאחד , תמכו בו . הפעילות הציונית בארצות הברית התבטאה בעיקר באיסוף כספים . היו שנים שסך הכספים שנאספו בארצות הברית הגיע 70 % -ל מכספי התנועה הציונית . גם היהודים שהיגרו למדינות אמריקה הדרומית , רובם ממזרח אירופה ומיעוטם מארצות האסלאם , נטו להשתלב בחברה הסובבת . מדינות אמריקה הדרומית אפשרו ליהודים להקים ארגונים משלהם , והם התארגנו במסגרת שהייתה מוכרת להם מאירופה - הקהילה . זיקתם לרעיון הציוני הייתה חלשה והם הזדהו יותר עם התפיסות של הבונד ( עמ' ( 310 וטיפחו את תרבות היידיש .
|
|