|
|
עמוד:324
משכילים ודתיים שותפים בתנועת "חיבת ציון" מאז פרסם פינסקר את ה"אוטואמנציפציה" ועד שאגודות חובבי ציון התגבשו לתנועת " חיבת ציון" חלפו שנתיים . בתקופה זו פעילותן של אגודות חובבי ציון הייתה מצומצמת ולא הייתה לה יד מכוונת . האגודות גם התקשו לגייס חברים נוספים , בין השאר משום שיהודים שומרי מצוות נרתעו מלהצטרף לתנועה שבראשה עומדים משכילים . 1884-ב יזם פינסקר את כינוסם של הפעילים באגודות חובבי ציון לוועידה בעיר קטוביץ שבגבול רוסיה-גרמניה . בוועידת קטוביץ התקבלו החלטות שביטאו את עקרונות תנועת " חיבת ציון : " שיבה הדרגתית של העם היהודי אל המולדת ההיסטורית שלו - ארץ ישראל ; עלייה לארץ ישראל והקמת חברה עובדת ; טיפוח העבודה היצרנית בכלל ועבודת האדמה בפרט כביטוי לתחייה הלאומית ולתיקון האדם היהודי . הדיונים בוועידה התנהלו באווירה חגיגית , מתוך תחושה היסטורית שמתחילה תקופה חדשה בתולדות העם היהודי . משתתפי הוועידה חשו שרעיון יישובה של ארץ ישראל יכול ללכד סביבו יהודים רבים השונים זה מזה בהשקפת עולמם ובאורחות חייהם . בוועידת קטוביץ נבחר פינסקר ליושב ראש של תנועת " חיבת ציון , " ומשה ליב ליליינבלום נבחר למזכיר התנועה . מרכז התנועה נקבע באודסה , ונקבע גם מרכז משני בוורשה . העובדה שבהנהגת התנועה עמדו משכילים כמו פינסקר וליליינבלום , שלא היו מזוהים עם שמירת תורה ומצוות , ביטאה את היכולת של הרעיון הלאומי היהודי לחבר בין אישים שייצגו תפיסות שונות בנוגע לזהות היהודית המודרנית , אך היא גרמה גם לחששם של יהודים שומרי מצוות מפני אופייה החילוני של התנועה . כך קרה שרבנים שהיו בתחילה חברים באגודות חובבי ציון , נרתעו משיתוף פעולה עם אנשים שהיו בעיניהם עוברי עברה ופרשו מהתנועה . לעומתם היו רבנים כמו הרב שמואל מוהליבר ( רבה של ביאליסטוק , ( שהמשיכו להיות שותפים בתנועת " חיבת ציון . " הרב מוהליבר נימק את החלטתו בכך שהמטרה המשותפת - בניין ארץ ישראל - דוחה את חילוקי הדעות . לדבריו , השותפות החדשה שנוצרה בין חרדים למשכילים - היא עצמה אות לכך שהימים הם ימי "אתחלתא דגאולה . " הרב שמואל מוהליבר - ( 1898-1824 ) רב , יליד וילנה ומקימה של אגודת " בני ציון , " אחת האגודות הראשונות של תנועת "חיבת ציון . " בוועידת קטוביץ נבחר לנשיא הכבוד של התנועה . בהשפעתו התיישבו יהודים מביאליסטוק במושבה פתח תקווה . מוהליבר התנגד להגירה לארצות הברית וקרא ליהודים לעלות לארץ ישראל . הוא עצמו ביקר בארץ , אך לא הספיק להתיישב בה . לימים הועלו עצמותיו לארץ והוא נקבר במזכרת בתיה , המושבה שהוא יזם את הקמתה . אתחלתא דגאולה - התחלת הגאולה . בתלמוד מתוארים השלבים השונים בתהליך הגאולה העתידה לבוא , ו"אתחלתא דגאולה" היא השלב הראשון בתהליך . מאפייניו הם קשיים ומלחמות מצד אחד , ופריחה של הארץ הנותנת פירותיה - מן הצד האחר . המשתתפים בוועידת קטוביץ , 1884 . 1 נסו לזהות בתמונה זרמים יהודיים שהתלכדו בתנועת "חיבת ציון . " . 2 פינסקר יושב בשורה הראשונה , במרכז התמונה , ולשמאלו הרב מוהליבר . מה אפשר ללמוד מכך על היחסים בין הגורמים השונים בתנועה ?
|
|