|
|
עמוד:299
דוגמה להשפעה של ההשכלה היהודית על הלאומיות אפשר לראות בפעילותם של אנשי " חכמת ישראל" ( עמ' . ( 265 מטרתם של אנשי " חכמת ישראל" הייתה כאמור כפולה : מצד אחד הם רצו לשפר את הדימוי של היהדות ושל החברה היהודית בעיני החברה האירופית , ומן הצד האחר הם ביקשו להרחיב את ידיעותיהם של היהודים עצמם על מורשתם ועל עברם . בהתאם לכך טיפחו אנשי חכמת ישראל את המחקר של נושאי היהדות , בתוכם חקר ההיסטוריה וחקר השפה והספרות העברית . פעילותה של קבוצת המלומדים חיזקה את הלאומית היהודית , שכן המחקרים שהם ערכו סייעו להם להצביע על יסודות לאומיים משותפים וקדומים כמו השפה , התרבות והמולדת העתיקה . תרומה אחרת של תנועת ההשכלה התבטאה ביחס לשפה העברית . אף שהשפה העברית הייתה אחד היסודות המשותפים לעם היהודי בכל הדורות , במאה 19-ה היא לא הייתה שפת הדיבור של היהודים אלא שפת קודש בלבד - שפת התפילה , הפרשנות וההלכה . החידוש בתנועת ההשכלה היה בכך , שהעברית שימשה את המשכילים להבעת רעיונותיהם ולהתקשרות ביניהם . המשכיל היהודי הרוסי פרץ סמולנסקין , הוציא לאור 1869-ב ירחון עברי בשם " השחר . " סמולנסקין טען כי השתלבות היהודים בעם הרוסי לא תצלח , והוא הציע להחיות את השפה העברית ולדבוק בה . מעל דפי הירחון הכריז סמולנסקין : " עם הננו , ואחדותנו תולד רק על רגש האחווה , על הרגש הלאומי " . להשכלה היהודית הייתה , אם כן , תרומה חשובה להתעוררות הלאומיות היהודית . זיקה דתית והיסטורית לארץ ישראל מסייעת להתעוררות הלאומיות היהודית נוסף על הגורמים להתעוררות הלאומיות במאה 19-ה שהוזכרו בסעיפים הקודמים , יש חוקרים הרואים בכמיהה המתמדת לציון גורם פנימי נוסף . הכמיהה לציון ליוותה את היהודים וליכדה אותם בכל הקהילות בעולם בשנות גלותם הארוכות . היהודים האמינו כי הגלות היא מצב זמני , תקופה של ריצוי עונש על חטאים , ובסופה תבוא השיבה לארץ ישראל . הכמיהה לציון באה לידי ביטוי בנוסח התפילה , במנהגים שמטרתם לחזק את הזיקה לציון וביצירה הספרותית של היהודים . במשך מאות שנים קראו יהודים את פרקי התפילה : " ובנה ירושלים במהרה בימינו , " ובירכו זה את זה בחגים בברכה : " לשנה הבאה בירושלים . " סופרים ומשוררים ביטאו ביצירותיהם את הגעגועים לארץ ישראל . בימי הביניים כתב בספרד ר' יהודה הלוי את שירו "לבי במזרח ( בארץ ישראל ) ואני בסוף מערב ( בספרד . "( פרץ סמולנסקין - ( 1885-1842 ) סופר עברי ומשכיל יהודי שנמנה עם מבשרי התחייה הלאומית העברית במזרח אירופה . יצירתו כוללת רומנים וסיפורים על חייהם של היהודים בתחום המושב ברוסיה . חי בווינה וייסד בה את הביטאון הספרותי העברי " השחר" וערך אותו . ביטאון זה היה " האכסניה המרכזית" של הסופרים העברים בני זמנו . סמולנסקין הצטרף לתנועת "חיבת ציון" לאחר היווסדה . גיליון של "השחר" עמדו על הקשר בין שמו של העיתון והפרטים המופיעים על עמוד השער שלו , לבין רעיון הלאומיות .
|
|