|
|
עמוד:287
בליטא מתפתחת תנועת המוסר המשבר שהצמיח את תנועת החסידות והביא להתגבשות היהדות הליטאית הביא גם לעלייתה של תנועת המוסר , אשר הציעה דרך חדשה להתמודד עם אתגרי המודרנה . להבדיל מישיבות ליטא , אשר חלקן נענו לאתגר ההשכלה באמצעות שינוי בדרכי לימוד התורה או באמצעות שינויים ארגוניים , תנועת המוסר ביקשה להתמודד עם התמורות הרעיוניות באמצעות החתירה לשלמות מוסרית של האדם . היא הציעה תיקון פנימי - לא תיקון של החברה או ארגון מחדש של חיי הציבור , אלא תיקונו של היחיד . למייסד התנועה נחשב ר' ישראל מסלנט , שהשפעתו הייתה בעיקר בהיבט של הדוגמה האישית . ר' ישראל מסלנט לא כתב ספרי מוסר בעצמו , אך הוא הטיף ללימוד קבוע בספרי המוסר שנכתבו בדורות הקודמים . הוא ראה בלימוד ההלכה את הדרך לעבודת , 'ה אבל טען כי כדי להיות אדם בעל מידות טובות יש ללמוד בהעמקה לא רק את ההלכות שבין אדם למקום אלא גם את ההלכות העוסקות ביחסים שבין אדם לחברו . לפי ר' ישראל מסלנט על האדם להכיר את עצמו באופן יסודי ביותר . רק באמצעות הכרה אמיתית ונטולת אשליות של טבעו יוכל האדם לתקן את מידותיו . רעיונות אלה של ר' ישראל מסלנט תאמו את התפיסה הפסיכולוגית שהייתה מקובלת כבר בזמנו , ולפיה התנהגותו של האדם מושפעת מתהליכים המתרחשים במוחו . כמו כן תאמו רעיונותיו של ר' ישראל מסלנט את התפיסה בת הזמן , שהאדם פועל גם מתוך מניעים שהוא לא מודע אליהם . לפי ר' ישראל מסלנט , לימוד המוסר אמור לחדור עד לעמקי הנפש הבלתי מודעת , ובדרך זאת להביא לתיקון המידות . החל בשנות הארבעים של המאה 19-ה החל ר' ישראל מסלנט להפיץ את רעיונותיו . בתחילה פנה לציבור של בעלי בתים - אנשים שלמדו בעבר בישיבות ופנו לעסוק במסחר ובמלאכה , ואחר כך אף ייסד בתי מוסר - חדרים מבודדים במקומות שונים , שבהם היה אפשר להתרכז בלימוד המוסר . הוא עצמו התקשה לסחוף אחריו אנשים רבים , אבל תלמידיו מצאו אוזן קשבת בקרב תלמידי ישיבות בליטא . מדברי ר' ישראל מסלנט [ ... ] במחוזותינו אלה תהילה לאל איסורי נבלות וטרפות ודומיהם מוטבעים בנפשות הישראלי , עד אשר גם לא יצטרך שום איש לאכוף טבעו ותאותו להתרחק מהם , כי המה לו לזרא , . [ ... ] ואולם בעוונותינו הרבים , במשא ומתן הוא בהיפוך , רוב בני אדם לא ידרשו על חשש גזל ועושק מעצמם טרם יתבענו חברו , ומהם אשר גם אחר התביעה יעשה תחבולות מרמה או יעיז וכו , ' והלא בתורה הכול שיה , זה לא-תעשה וזה לאתעשה כפי ענין התורה ומשפטיה , " ובשר בשדה טרפה לא תאכלו" ( שמות כב , ל , ( " לא תאכל כל נבלה" ( דברים יד , כא , ( או " לא תעשוק את רעך ולא תגזול" ( ויקרא יט , יג ) ודומיהם , . [ ... ] ואנחנו רואים בעוונותינו הרבים שאפילו הלומדים וכמעט גם היראים אינם נזהרים כיאות בלא-תעשה הלזו ( לאתעשק את-רעך ולא תגזל ) אשר יום-הכיפורים והמיתה אינה מכפרתה ( מכפרים עליה . ( אכן אם ישים האדם לבו ונפשו ללמוד ההלכות השייכות לממון בעיון גמרא ופוסקים איש לפי ערכו , ובפרט המרכז ( הדגש ) תהיה על תכונת איסור והיתר לידע איך להישמר מגזל [ ... ] מה רב כוחה להשריש לאט לאט קניין רבה בנפש עד אשר יהיה שווה בעיניו שאלת איסור והיתר ושאלות השייכים לממון . [ ... ] על פי : ר' ישראל מסלנט , אגרת המוסר . 1 מהם שני האיסורים שר' ישראל מסלנט מביא כדוגמה ? ומהו , לדבריו , ההבדל ביניהם ? . 2 הסבירו את הביטוי "והלא בתורה הכול שווה . " . 3 מה הדרך שמציע ר' ישראל מסלנט לאדם כדי להימנע מגזל ? . 4 באיזו מידה הייתה תפיסתו של ר' ישראל סלנטר ייחודית ? נמקו . ר' ישראל ( ליפקין ( מסלנט , ישראל סלנטר - ( 1883-1810 ) נולד בליטא ולמד תורה אצל ר' יוסף זונדל מסלנט ( תלמידו של ר' חיים מוולוז'ין . ( ר' יוסף זונדל הוא שפיתח את שיטת המוסר , וממנו למד ר' ישראל מסלנט כי המוסר דורש לימוד מיוחד . ר' ישראל סלנטר התפרסם כגדול בתורה וכדרשן בחסד . בסוף ימיו פעל בגרמניה ובצרפת להפצת שיטת המוסר .
|
|