|
|
עמוד:281
במאות 19-ה וה20- החסידות מצויה בתהליכי הסתגרות והתחדשות במהלך המאה 19-ה התחזקה השפעתה של תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה . כאמור , תהליך זה סייע לירידת המתח בין החסידים וה"מתנגדים , " שהפכו בעת ההיא לשותפים למאבק ב"אויבים" חדשים : החילון ( עמ' ( 28 והרפורמה ( עמ' . ( 259 הצלחתה הגדולה של החסידות , שבאה לידי ביטוי בגידול במספר חבריה ובהתרחבות תחומי הפצתה , העמידה לפני התנועה אתגרים לא פשוטים כבר בעשורים הראשונים של המאה . 19-ה היו אלה אתגרים מבית ומחוץ : ההנהגה של החצר החסידית , האדמו"רות , הועברה בהורשה , והדבר גרם למאבקי ירושה , לסכסוכים פנימיים ולפיצול נוסף בתוך החצרות ; נוצרה תחושה כי האמונה בכוחו של הצדיק תופסת את מקומה של עבודת השם של היחיד ; לתנועה החסידית התפתח דימוי של תנועה שמרנית , סטאטית ( שאינה משתנה , ( מסתגרת , הדואגת לשימור המסורת שגיבשה בשלביה הראשונים ולשרידותה כתנועה , ולכן היא אינה נותנת כבעבר מענה למציאות המתחדשת ; תהליך ההתמסדות שעברה החסידות , שבה התגבשו דפוסי הנהגה ופעילות , הוביל לכך שהיא הייתה למושא לביקורת מצד המשכילים וה"מתנגדים" ואף מצדם של חלק מהחסידים עצמם ; ובקרב המשכילים ו"המתנגדים" התחזקה התפיסה שהחסידים מאמינים באמונות טפלות . מאחר שבאותה תקופה הייתה החסידות תנועה גדולה הכוללת חצרות של חסידויות שונות , אי אפשר להתייחס אליה כאל גוף אחיד . היו בה חסידויות שמרניות אשר פעלו בצורה תקיפה כלפי שינויים והשפעות חיצוניות . בין אלה בלטו , בין השאר , חסידויות "אונטרלנד" " ) הגליל התחתון , ( " שהוקמו בצפון-מזרח הונגריה ( דוגמת חסידות מונקאטש , חסידות סיגט וחסידות סאטמר , ( וכן חסידות חדשה , חסידות תולדות אהרון , שהוקמה בירושלים ( בידי ר' אהרון ראטה , מיוצאי הונגריה . ( למגמה השמרנית אפשר לקשור גם את הקמתה של הישיבה החסידית הראשונה בעיר וישניצה , על ידי ר' שלמה הלברשטם , בשנת . 1880 בעקבות ישיבה זאת הוקמו ישיבות חסידיות נוספות , אשר ביקשו לשמר את האופי המסורתי של החברה היהודית במזרח אירופה . בדרך פעולה זאת אפשר להבחין בהשפעתה של תופעת ה"מתנגדים" שבאה לידי ביטוי בישיבות ליטא ( עמ' . ( 285 חוקרים רבים מצביעים על מגמה הפוכה בתנועת החסידות - מגמת התחדשות . למרות שתנועת החסידות המאוחרת לא הרבתה לחדש בתחום ההגות והמחשבה , היא סיפקה להט דתי והדגשה רבה להתנסות נפשית וחווייתית . הדבר בא לידי ביטוי בקיומם של טקסים ציבוריים שהתאפיינו בהתלהבות ובחוויה של התעלות רוחנית - כדוגמת הטיש החסידי ההמוני , השירה והתפילה בציבור . כמו כן הייתה התייחסות רבה לחיי הנפש של הפרט , לעתים בדומה להלכי הרוח האינדיווידואליסטיים והפסיכולוגיסטיים שהתפתחו במאה 20-ה בתרבות המערבית . בהיבט זה התבלטו חסידויות כדוגמת חסידות פיאסצנה בראשות הרב קלונימוס שפירא , חסידות ברסלב בהנהגתו של ר' נחמן מברסלב , וחסידות חב"ד , שהגיעה לשיאה בתקופתו של ר' מנחם מנדל שנאורסון מלובביץ . ' הצלחתן של החסידויות האלה מוסברת , בין השאר , בנטייתם של חסידים צעירים לחפש אחר התחדשות דתית ורוחנית . למגמות דומות היו שותפים גם אנשי רוח בולטים כדוגמת הלל צייטלין , שפעל בוורשה ושאף לתחייה רוחנית מחודשת של החסידות ברוח חסידות הבעש"ט הקדומה , או מרטין בובר - פילוסוף יהודי שהוקסם מן החסידות ופעל להפצת רעיונותיה בציבור . אדמו - ר" תואר שנלווה לשמו של כל אחד ממנהיגי החסידות . התואר נוצר על ידי ראשי התיבות של הצירוף : אדוננו , מורנו ורבנו . ר' נחמן מברסלב – ( 1810-1772 ) מנהיג חסידות ברסלב , נינו של הבעש"ט ויליד מז'יבוז . ' הפך למנהיג חסידי בגיל צעיר והוביל את חסידיו בדרך מקורית , שלא הייתה מקובלת על שאר מנהיגי החסידות . בשנת 1798 ביקר בארץ ישראל , ולאחר מכן השתקע בעיר ברסלב , ובה גיבש את עיקרי תורתו וייסד את חסידות ברסלב . בשנת 1810 עבר לעיר אומן , ובה נפטר ונקבר . חסידיו החליטו לא לבחור לעצמם מנהיג חדש אחריו . ר' מנחם מנדל שנאורסון מלובביץ' – ( 1994-1902 ) האדמו"ר השביעי בשושלת חסידות חב ) ד" חוכמה , בינה , דעת . ( יליד אוקראינה וחתנו של האדמו"ר השישי של חב"ד . למד מדעים מדויקים באוניברסיטת ברלין ובסורבון בפריז . בשנת 1941 ברח מהכיבוש הנאצי והשתקע עם בני משפחתו בניו-יורק . לאחר פטירת חמיו התבקש על ידי החסידים למלא את תפקיד האדמו"ר . בתקופתו התפשטה חסידות חב"ד לאזורים שונים בעולם . מרטין בובר - ( 1965-1878 ) סופר והוגה דעות . נולד בווינה ובנעוריו שהה בלבוב , שם בא במגע ראשוני עם החסידות . בבגרותו למד פילוסופיה באוניברסיטאות וינה , ברלין , לייפציג וציריך , והורה פילוסופיה באוניברסיטת פרנקפורט . בשנת 1938 עלה לישראל והחל להורות באוניברסיטה העברית בירושלים . כפילוסוף הרבה בובר לעסוק במהותו של האדם וגיבש תפיסת עולם המשלבת תפיסות שכלתניות ורגשיות . בין השאר הוא עסק בסיפורים חסידיים וגיבש דרך מיוחדת לקרוא אותם .
|
|