|
|
עמוד:244
שאלות לסיכום הסעיפים ( עמ' ( 243-234 . 1 ההשכלה היהודית התפתחה כצירוף של התפתחות יהודית פנימית ושל השפעות אירופיות . א . הציגו את שורשיה היהודיים המסורתיים של ההשכלה היהודית . ב . הסבירו אילו מתופעות המודרנה שהתקיימו במאה 18-ה עודדו את התפתחותה ואת התרחבותה לכדי תנועה . . 2 תארו אחד ממפעליהם של המשכילים , והסבירו את תרומתו להפצת רעיונות הנאורות בחברה היהודית . . 3 פרטו את עמדותיו של משה מנדלסון בסוגיות הבאות : מעמדן של מצוות הדת ; כוחו הרצוי של הממסד הדתי ; שילובם של היהודים בסביבתם . . 4 א . הסבירו מדוע מנדלסון נמנע מלהתנצר . בתשובתכם התייחסו לנימוקים השונים . ב . אספו דוגמאות שונות המופיעות בפרק ומעידות על הסובלנות שגילתה הסביבה האירופית כלפי היהודים בתקופתו של מנדלסון , ודוגמאות המעידות על אי סובלנות . ג . על פי הדוגמאות שאספתם , העריכו באיזו מידה התפשט רעיון הסובלנות בימיו של מנדלסון . . 5 התבוננו בתמונה בעמ' , 243 המתארת מפגש דמיוני בביתו של מנדלסון , וענו : א . כיצד בחר הצייר לתאר את חדרו של מנדלסון ? מה רצה להביע בכך ? ב . כיצד בחר הצייר לתאר את יחסו של כל אחד מהאישים למנדלסון ? האם יחס זה תואם את מה שידוע לכם על הקשרים בין האישים ? ג . האם לדעתכם התמונה מעידה על השתלבותו של משה מנדלסון בסביבה ? נמקו . . 6 במכתבים ובברכות ששלח לידידיו נהג מנדלסון לשלב את האמרות הבאות : - " חתור אל האמת" - " אהוב את היפה" - " רצה את הטוב ועשה את הטוב ביותר" - " ללא אהבה העולם הוא תוהו" - " האמת והשלום אהבו . " בחרו שתי אמרות והסבירו אילו רעיונות של הנאורות באים בהן לידי ביטוי . . 7 לדעת החוקרת זהר שביט : " אנשי תנועת ההשכלה והיזמים הכלכליים המירו את תפיסת העולם המסורתית , שביקשה להדגיש את המבדיל בין היהודים והלא-יהודים , בתפיסה חדשה של מערכת היחסים בין היהודים והחברה הסובבת אותם" ) כתב העת ישראל , כרך , 16 עמ' . ) 8 הסבירו במילים שלכם מה הייתה תפיסת עולמם של המשכילים היהודים בנוגע למגעים החברתיים עם החברה הלא-יהודית . . 8 בדברי ההספד על משה מנדלסון נאמר : "משה האיש אשר העלנו מבור היוון ( בוץ , ( ממצולות הבערות אל בתי החוכמה והדעת , עזב אותנו " . א . לפי דברי ההספד , מה הייתה תרומת פועלו של מנדלסון ? ב . על מה , לדעתכם , התבססה ההערכה כלפי מנדלסון ? האם אתם מזדהים עם הערכה זאת ? נמקו . . 9 רוב המשכילים לא הכריזו מלחמת תרבות על הדת כשלעצמה . הם לא ביקשו לנתק את אוהדיה מן הזיקה למקורות התורניים , ללשון הקודש ולקיום המצוות והמועדים לפי לוח השנה היהודי , כפי שניסו לטעון כלפיהם אויבי הנאורות למן העימותים הראשונים שפרצו ביניהם . המקרא , הלשון העברית והפילוסופיה היהודית עמדו במוקד עיונם וחקירתם של המשכילים . כמובן , הם התייחסו בסלקטיביות רבה למקורות היהודיים וניסו לעצב מסורת יהודית העולה בקנה אחד עם הנאורות ומבליטה את הערכים המוסריים ואת התבונה . ואולם , זו הייתה מהפכה חילונית , משום שהיא החלישה את המעמד הציבורי של הדת ושל אנשי הדת והצמיחה לצדם ובמקומם תרבות חילונית ומוסדות חילוניים . שמואל פיינר , מהפכת הנאורות - תנועת ההשכלה היהודית במאה , 18-ה עמ' 408-407 א . מהן הטענות נגדן יוצא הכותב ? מהי תשובתו של הכותב לטענות האלה ? ב . חוו דעתכם : באיזו מידה תואמת עמדתו של החוקר את תפישות המשכילים המוצגות בסעיף .
|
|