|
|
עמוד:239
הוצאתו של כתב העת " קוהלת מוסר" לאור פסקה לאחר שני גיליונות והוא לא הותיר אחריו רושם רב . ואף על פי כן יש חוקרים הרואים בפרסומו חידוש , לא רק מבחינת התכנים שנכללו בו אלא גם מבחינת התפקיד שנטל לעצמו . לדעת חוקרים אלה כתב העת ביטא שינוי חברתי בכך שהטפת המוסר , שבעבר הייתה נתונה בידי הדרשנים והרבנים , עברה באותה עת לידיהם של בני השכבה החברתית החדשה - המשכילים . חוקרים אלה רואים בכך סימן לעלייתה של שכבת הנהגה חדשה , השואבת את סמכותה מכישרונה הספרותי ומרצונה להנהיג את הציבור , ולא ממקור תורני או מתפקיד רשמי . בהמשך למגמה זאת יזם המשכיל היהודי יצחק אייכל את הוצאתו לאור של כתב העת " המאסף" - כתב עת שנדפס ברובו בעברית ורק חלקים ממנו נדפסו בגרמנית . ב"המאסף" נמתחה ביקורת על הרבנים שהתנגדו למשכילים , וכן הופיעו בו מאמרים בנושאים מגוונים - לשון עברית , מקרא , תלמוד ומדע , וכן שירים וביקורת ספרות . הוצאתו של כתב העת העמיקה את השינוי שכבר החל להתרחש בהרגלי הקריאה המסורתיים של היהודים : המעבר מקריאת ספרות תורנית לקריאת מדורי ספרות ומדע וידיעות חדשותיות . מפעל "הביאור" של מנדלסון מסייע בהפצת ערכי הנאורות מפעל נוסף שיזם מנדלסון בשיתוף משכילים ואנשי עסקים יהודים מברלין היה תרגום התורה לגרמנית . התרגום של ספר בראשית יצא לאור , 1780-ב וכדי להקל על קהל הקוראים הוא נכתב באותיות עבריות . תרגומם של שאר חומשי התורה לגרמנית יצא 1783-ב והודפס ב"ספר נתיבות שלום . " לתרגום התווסף פירוש בשם " הביאור , " גם הוא בשפה הגרמנית ובאותיות עבריות , והספר כולו התפרסם בשם זה . נוסף על חמשת חומשי התורה הורחב התרגום גם לספרים תהילים , שיר השירים וקהלת . לדברי מנדלסון , תרגום התורה לגרמנית נועד למנוע את השימוש בתרגומים הנוצריים למקרא , וכן להימנע מתרגומים של התורה ליידיש - שפה שמנדלסון ראה בה בליל של שפות , שאינו יכול לתת ביטוי הולם לעושר הלשוני של שפת התורה . בכך המשיך מנדלסון מסורת של תרגומים שנעשו לאורך הדורות בניסיון לגשר על הפער בין לשון הקודש לבין הלשונות המדוברות , ובהם התרגומים ליוונית , ליידיש ולערבית-יהודית . לתרגום לגרמנית היו שתי מטרות : באמצעות התרגום קיווה מנדלסון , מצד אחד - לסייע ליהודים להכיר את השפה הגרמנית ואת התרבות הגרמנית , ומן הצד האחר - למנוע מיהודים לנטוש את היהדות . כאמור , מנדלסון ראה עצמו מחויב למקור האלוהי של התורה והוא האמין בהתגלות האלוהית . הפירוש שהוא הוסיף לתרגום התורה לגרמנית - " הביאור" - היה מבוסס על הפרשנות היהודית המסורתית ועל מדרשי חז"ל . עם זאת , לצורך הפירוש הוא השתמש בכלים ביקורתיים כגון בחינת שורשיהן של מילים . כמו כן , ברוח הרציונליזם ( עמ' , ( 26 מנדלסון לא כלל בספר פירושים שהתבססו על גימטריות או על גילוי רמזים וסודות . הפירוש של מנדלסון לתורה כמעט שלא עורר התנגדות , ו"הביאור" אף נלמד בחלק מן הישיבות . לעומת זאת תרגום התורה לגרמנית עורר ביקורת מסוימת . לדוגמה , רבה של פראג , הרב יחזקאל לנדא , הביע חשש שמעתה יוקדש רוב זמנם של הילדים ללימוד השפה יצחק אייכל - ( 1804-1756 ) נולד בקופנהגן ובילדותו עבר ללמוד בישיבה בברלין . כבר בצעירותו החל להתעניין במדעים , וב1778- עבר ללמוד באוניברסיטת קניגסברג והיה תלמידו של הפילוסוף עמנואל קאנט . בקניגסברג הקים אייכל את "חברת דורשי שפת עבר , " שהחלה להוציא את כתב העת "המאסף . " בהמשך עבר לברלין ובה ניהל את בית הדפוס של המשכילים היהודים . כמו כן השתתף במפעל "הביאור" שיזם מנדלסון . הרב יחזקאל לנדא – ( 1793-1713 ) נולד בפולין והתפרסם בשם ספרו , " הנודע ביהודה , " הכולל את פסקי ההלכה שלו . כמו כן כתב דרשות וחידושים על התלמוד . כיהן כרבה של פראג במשך קרוב 40-ל שנה , התקין בה תקנות ועמד בראש ישיבה חשובה ומשפיעה . שער גיליון של "המאסף . " כתב העת יצא לאור לסירוגין החל 1783-מ במשך 12-כ שנה , והיה לו קהל קוראים קבוע – מנויים ששילמו מראש על רכישתו . . 1 למי מוקדש הגיליון של כתב העת ? . 2 מה אפשר ללמוד מכך ? היעזרו בעמ' . 39
|
|