עמוד:237

תנועת ההשכלה - רעיונות ויעדים המשכילים היהודים במערב אירופה מייצגים שילוב בין היהדות לנאורות אחת הקבוצות הבולטות של משכילים יהודים ששמרו על זיקה לעולם היהודי המסורתי לצד הקשרים עם תרבות הנאורות האירופית , היא החבורה הידועה בכינוי " השכלת ברלין . " משכילים שהשתייכו לחבורה הזאת מכונים גם " משכילים מתונים , " שכן הם ניסו לשלב בין תרבות הנאורות האירופית לבין התרבות היהודית המסורתית . הם המשיכו לקיים מצוות לצד קיום קשרים חברתיים עם המשכילים הגרמנים . דבר זה התאפשר מפני שבתקופתם נוצרה חברה נייטראלית - חברה שאינה מייחסת משמעות חיובית או שלילית לדתו של האדם . בניגוד לתקופות קודמות , שבהן המגע בין מלומדים בני דתות שונות היה מושפע מהזהות הדתית - במאה 18-ה התקיימו הקשרים החברתיים בין המשכילים הגרמנים למשכילים היהודיים על מצע תרבותי משותף . הם נהגו להיפגש מדי שבוע ב"בית הקפה של המלומדים , " שם הם התכנסו לערבי קריאה , ויכוח , דיון ומשחקי שחמט וביליארד . הבולט בחבורת משכילי ברלין היה משה מנדלסון , שהגותו זכתה להערכה רבה בחוגי המשכילים הגרמנים בתקופתו . מנדלסון נהג לחתום על כתביו בשמות שונים : בגרמנית חתם בשם " משה מנדלסון , " על פי שם אביו מנדל-מנחם " ) סון , " פירושו " בן" בגרמנית , ( בהתאם למקובל בחברה הסובבת ; ואילו בעברית וביידיש הוא חתם כפי שנהגו אז היהודים - משה בן מנחם , משה בן ר' מנדל , או על שם עירו - משה מדסאו . מגוון השמות מלמד על האתגר שמנדלסון התמודד עמו כפילוסוף גרמני וכיהודי : כיצד לשלב בין נאמנות ליהדות לבין תרבות הנאורות על כל גילוייה , הרעיוניים והחברתיים . משה מנדלסון - ( 1786–1729 ) נולד בעיר דסאו שבגרמניה וקיבל חינוך יהודי מסורתי . בהיותו בן 14 עבר לברלין בעקבות מורו , הרב דוד פרנקל , רבה הראשי של הקהילה היהודית בברלין . בעידוד הרב פרנקל החל מנדלסון להרחיב את השכלתו מעבר ללימוד התלמוד וההלכה , ולמד פילוסופיה , שפות ומדעים . בגיל , 21 עם סיום לימודיו בישיבה של הרב פרנקל , התקבל מנדלסון כמחנך בביתו של תעשיין יהודי עשיר , וכך התאפשר המשך מגוריו בעיר . עד מהרה התוודע לחברת המשכילים היהודים והגרמנים בברלין , והשתלב בה . שער רוזנטלר , ברלין , ציור מהמחצית השנייה של המאה . 19-ה בשער זה , שנועד ליהודים ולבהמות , נכנס מנדלסון לברלין בשנת . 1743 בהיותו חסר מקצוע ונטול רכוש , לא הייתה לו רשות לשבת בעיר . השומר התיר את כניסתו רק לאחר שהשתכנע כי מטרתו של מנדלסון היא ללמוד תורה משה מנדלסון , תחריט , המאה 18-ה . 1 במה דמותו של מנדלסון שונה מדמות היהודי המסורתי ? . 2 מה תוכלו להסיק מהעובדה שדיוקנו של מנדלסון הוקדש לקיסר ?

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר