|
|
עמוד:195
שינויים במעמד המשפטי במרכז אירופה ובמערבה המהפכה הצרפתית מעניקה ליהודים זכויות אזרח הראשונה במדינות אירופה שהעניקה ליהודים שוויון זכויות הייתה צרפת . עם התקדמות המהפכה הייתה צרפת למדינה חילונית : סמכויות הכנסייה בוטלו והכמרים היו לפקידי המדינה . בספטמבר , 1791 שנתיים לאחר פרסומה של הצהרת זכויות האדם והאזרח ( עמ' , ( 44 חוקקה האספה הלאומית חוק שהכיר בזכויותיהם האזרחיות של היהודים . כך היו יהודי צרפת ל"אזרחים בני דת משה . " החוק התקבל לאחר דיונים ממושכים באספה הלאומית בשאלה : האם החירות והשוויון המובטחים בחוקה חלים גם על היהודים . הדיון התנהל גם בדעת הקהל , ובעיתונות הופיעו פרסומים שונים : היו פרסומים שהתבטאו נגד היהודים , ולעומתם כאלה שתקפו את האספה הלאומית על שהיססה להעניק ליהודים זכויות אדם ואזרח . המתנגדים להענקת שוויון זכויות ליהודים טענו שהיהודים אינם קבוצה דתית אלא הם אומה , ולכן יישארו תמיד " אומה בתוך אומה" ולעולם לא יהיו צרפתים של ממש . לעומתם טענו התומכים כי מניעת שוויון זכויות מהיהודים עומדת בסתירה לעקרון השוויון שחרתה המהפכה על דגלה . הם סברו שאין להתנות את הענקת השוויון ליהודים בכך שישנו את אורחות חייהם ואת עיסוקיהם , אף שגם הם קיוו כי השוויון יאיץ את השתלבותם החברתית והכלכלית של היהודים בחברה הסובבת . גם התומכים בהשוואת מעמדם של היהודים למעמדם של שאר אזרחי צרפת התנו זאת בביטול הפריווילגיות - כתבי זכויות שהשליטים העניקו לקבוצות מסוימות באוכלוסייה , ובכללן היהודים . דרישה זאת תאמה את רעיונות המהפכה ואת ההתנגדות של מנהיגי המהפכה להעניק זכויות מיוחדות לקבוצות ייחודיות באוכלוסייה . במהלך המלחמות שניהלה צרפת נגד אויבי המהפכה היא הפיצה את רעיון השוויון , ובכל המדינות שכבשה צרפת זכו היהודים לשוויון זכויות . כך אירע באיטליה , באוסטריה , במדינות הגרמניות , בארצות השפלה ( אזור הולנד , בלגיה ולוקסמבורג בימינו , ( ובשאר המדינות שנכללו בתחומי הקיסרות שהקים נפולאון . חוק האזרחות של יהודי צרפת , ספטמבר 1791 האסיפה הלאומית , לאחר ששקלה שהתנאים הדרושים כדי להיות אזרח צרפתי וכדי להיעשות אזרח פעיל , נקבעו על ידי הקונסטיטוציה ( החוקה ) ושכל אדם הממלא אחר התנאים הנ"ל , הנשבע שבועה אזרחית והמתחייב למלא את כל החובות שהחוקה מטילה , זכאי לכל היתרונות שהיא מבטיחה ; [ האספה הלאומית ] מבטלת את כל הדחיות , ההסתייגויות והיוצאים מן הכלל , הכלולים בחוקים הקודמים לגבי יחידים מבין היהודים , שיישבעו את השבועה האזרחית , שתיחשב ויתור על כל הפריבילגיות ( כתבי הזכויות ) והיוצאים מן-הכלל , שהונהגו בעבר לטובתם . מובא אצל : מיכאל זיו , שמואל אטינגר , דברי הימים , כרך ג , חלק א , עמ' 289-288 . 1 מה נדרש כל אדם בצרפת לעשות כדי להיחשב לאזרח ? . 2 מה הייתה הדרישה המיוחדת מהיהודים המבקשים להיות אזרחי צרפת ? . 3 חוו דעתכם : כיצד עשוי קיום הדרישה להשפיע על חייהם של היהודים בצרפת ? התייחסו להשפעה על מוסדות הקהילה ועל הלכידות החברתית .
|
|