עמוד:143

ביקורת על זיהוי מאפייני המשטר הטוטליטרי , והצעות לעדכונם מאפייני המשטר הטוטליטרי כפי שהוצגו במבוא שימשו במשך עשרות שנים כמודל מקובל ומוסכם על ההיסטוריונים שעסקו במשטרים הטוטליטריים בכלל , ובמשטרים שפעלו באירופה במחצית הראשונה של המאה 20-ה בפרט . במרוצת הזמן החלו חוקרים שונים לערער על המודל ועל המאפיינים שהוגדרו בו : יש המבקרים את המאפיינים שהוצגו וטוענים כי בשום מדינה לא התקיים משטר טוטליטרי הכולל את כל המרכיבים האלה . חוקרים אחרים עומדים על כך שחלק מהמאפיינים האלה מופיעים במינונים מסוימים גם במשטרים הדמוקרטיים . יתר על כן מחקרים חדשים הביאו להוספת אבחנות חדשות כגון : , , השליט מעל לחוק - המנהיג משוחרר מכל מגבלה שהיא , והחוק המחייב את כלל התושבים אינו חל עליו . טיפוח דימוי של שלטון העם - המנהיג מוצג כמי שנבחר על ידי העם ולכן גם משרת אותו . דימוי זה סותר , כאמור , את המציאות , שבמסגרתה השליט נמצא בעמדת עליונות ברורה והציבור אינו המטרה ויש לשרת אותו אלא הוא האמצעי לשירות המנהיג . יצירה של מצב משבר ו / או זיהוי של אויב משותף , שיש להתלכד כדי להתמודד אתו . ניהול מדיניות תוקפנית כלפי מדינות אחרות - השליט יוזם מלחמות , כיבושים וסיפוח אזורים . באמצעות המדיניות התוקפנית מבקש השליט הטוטליטרי להקים אימפריה , לייסד ממלכה , ובכך להציג את העוצמה הפוליטית שלו . שימוש באינדוקטרינציה במטרה להטמיע בציבור את הנאמנות למנהיג . במערכת החינוך מושם דגש על התכנים והשיטות המשמשים לחינוך הילדים והנוער ועל הכשרתם להיות אזרחים צייתנים ומועילים למדינה . מה בין המשטר הטוטליטרי למשטר האבסולוטי במובנים שונים המשטר הטוטליטרי דומה לצורות שלטון דיקטטוריות שהתקיימו מאז ומעולם , אך הוא נבדל מהן בהיבטים שונים הנגזרים מן ההקשר ההיסטורי שבו הוא נוצר , במחצית הראשונה של המאה . 20-ה בעיקר רב הדמיון בין המשטר הטוטליטרי לבין המשטר האבסולוטי הריכוזי , שהתפתח באירופה במאה 17-ה ( עמ' . ( 10 בראש שניהם עמד שליט בעל סמכויות נרחבות בכל תחומי החיים . הציבור נדרש לציית לשליט ללא עוררין , ומי שלא עשה זאת - נענש בחומרה . אך להבדיל מהמשטר האבסולוטי , השלטון הטוטליטרי התפתח על רקע רעיונות ותהליכים שלא היו קיימים קודם לכן : רעיונות הנאורות ( עמ' ( 23 ותהליכי הדמוקרטיזציה ( עמ' . ( 54 לפיכך היה על השליט הטוטליטרי לייצר , לפחות למראית עין , תחושה שהוא נבחר על ידי הציבור והוא משרת את צרכיו . בהשוואה לשליט הריכוזי , אשר הסתפק בפיקוח על מעשיהם של התושבים , שאף המנהיג הטוטליטרי להשתלט גם על מחשבותיהם ועל התודעה שלהם . כך נוצרה במדינות שבהן שרר המשטר הטוטליטרי החמרה ביחסם של השלטונות לתושבים , ונשללו חירויות שנתפסו על ידי מנהיגי הנאורות באותה התקופה כזכויות בסיסיות ( עמ' . ( 31 השלטון הטוטליטרי גם עשה שימוש נרחב באמצעים הטכנולוגיים שהחלו להתפתח סמוך לתקופת התגבשותו ולא היו קיימים בתקופת השלטון האבסולוטי . אמצעי התקשורת - הרדיו , הקולנוע , הטלגרף , הטלפון ועוד - שימשו את השליטים הטוטליטריים להפצת האידאולוגיה שלהם ולביסוס שלטונם , כמו גם לפיקוח על אזרחי המדינה . אינדוקטרינציה - מלטינית : דוקטרינה , משמעה שיטה , תורה , תפיסת עולם . צורת הוראה וחינוך המכוונת להפנמה של צורת חשיבה מסוימת ושל ועקרונות הנגזרים ממנה . שיטת ההוראה של האינדוקטרינציה מבוססת על העברת מסרים ברורים וחד משמעיים ועל הכתבה של תכנים על ידי הגורם המלמד , וכן על שינון ולמידה ללא חשיבה עצמאית או הפעלת ביקורת מצד הלומדים .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר