|
|
עמוד:80
מרקס ואנגלס קוראים למהפכה חברתית מרקס ואנגלס סברו שהמציאות שיצרה המהפכה התעשייתית המשיכה את קיומה של מערכת היחסים בתוך החברה , המבוססת על דיכוי . הם ראו בבעלי ההון מקרב החברה הבורגנית מעמד מדכא וטענו כי תהליך התיעוש נתן בידיהם כוח כלכלי רב - הון " ) קפיטל . ( " על כן כינה אותם מרקס " קפיטליסטים . " המעמד המדוכא הוא , לדעת מרקס ואנגלס , מעמד הפרולטריון - מעמד הפועלים ( עמ' . ( 50 עם זאת סברו מרקס ואנגלס שהמצב שנוצר לאחר תהליכי המיכון והתיעוש הוא ייחודי ועשוי לבטל את המתח השורר בין המעמדות לאורך ההיסטוריה . מרקס ואנגלס זיהו בדיכוי של מעמד הפועלים על ידי בעלי ההון שני היבטים : ניכור של העובד מאמצעי הייצור , וניצול העובד . המושג " ניכור" מבטא בתורתו של מרקס את הניתוק מתהליך הייצור וחוסר ההנאה מן התוצר . בתהליכי הייצור המודרניים , הפועל אינו שותף לתהליך הייצור בשלמותו אלא משמש " בורג קטן" בפס ייצור רחב . יתרה מזאת , הוא משקיע את מיטב מרצו וזמנו בתהליכי הייצור , אבל מפרי עמלו נהנים בעלי המפעל ושותפיהם - למשל , הבנקאים והסוחרים . תהליך זה גורם , לדעתם של מרקס ואנגלס , לניצול העובד . המעסיק , המעוניין להפיק מהתוצר רווח מרבי , ישאף להפחית ככל האפשר משכרו של הפועל . עובדה זאת תגדיל בסופו של דבר את הפערים הכלכליים בין בעלי ההון לפועלים . הפועל מנוצל , אם כן , על ידי מעסיקו , והוא מנוכר לתהליך הייצור ולפרי עמלו . ניכורו וניצולו של הפועל יביאו בהכרח למהפכה של הפועלים . מהפכה זאת תביא להיפוך של הפירמידה החברתית , שכן מעמד הפועלים מייצג את רובה של האוכלוסייה ( ראו תרשים . ( אף על פי שהיפוך הפירמידה הוא , לדעתם של מרקס ואנגלס , תהליך בלתי נמנע , הם קראו למאבק פעיל של הפועלים , לביטול מצב הדיכוי ולזירוז התהליך המהפכני . ברוחם של רעיונות אלה חיברו מרקס ואנגלס בשנת 1848 את "המניפסט הקומוניסטי , " המצע של אגודת " ברית הקומוניסטים . " המניפסט הקומוניסטי נחלק לשני חלקים מרכזיים . בחלקו הראשון של המסמך סיכמו מרקס ואנגלס את תפיסתם ההיסטורית ואת השקפתם בשאלת מלחמת המעמדות . הם קראו להביא לקיצו של הדיכוי באמצעות מהפכה שתביא לשבירת מבנה החברה הקיים ( ראו תעודה . ( היפוך הפירמידה החברתית על פי מרקס
|
|