עמוד:55

האם חברת ההמונים המודרנית היא תופעה חיובית או שלילית ? למושג המון ( mass ) דבקו במרוצת השנים שתי משמעויות מנוגדות - שלילית וחיובית . [ ... ] המשמעות השלילית , אשר נובעת מנקודת המבט האריסטוקראטית ( של בני המעמד הגבוה ) על המושג , התגבשה במאה הקודמת ( המאה . ( 19-ה נקודת מבט זו [ ... ] רואה בהמון אספסוף פרוע , חסר ערכי תרבות , תבונה ורציונליות : אנשים חסרי יכולת וכישרון , התובעים לעצמם את הזכות להתערב בקביעת ערכי הכלל , זכות שהיתה שמורה לפנים למיעוט המיומן והמוכשר ( כלומר , לבני המעמד הגבוה [ ... ] . ( הביקורת האריסטוקרטית שזורה מטבעות לשון מוכרות : " ריבונותו של הבלתי מוכשר , " " עידן ההמונים , " " גיאות הברבריזם" או "מהפכת ההמונים . " המושג המון במשמעותו החיובית , הדמוקרטית , התגבש במאה . [ ... ] 20-ה [ מצדדיו ] רואים בעין יפה את השוויוניות המתפשטת והולכת , ואת הגישה הנוחה של רבבות להליכי הכרעה פוליטיים . ואולם , גם התפיסה הדמוקרטית איננה מתעלמת מן הסכנות הטמונות בעוצמה הנתונה בידי ההמונים . ההיסטוריה מעידה , ששליט יכול , בכוח אישיותו , לסחוף אחריו את ההמון ולהחדיר בו רעיונות ואידיאולוגיות שאינם רצויים . ההשתתפות והמעורבות של הציבור הרחב בתהליכים שונים עלולות להיות מנוצלות לקידום אינטרסים - לעתים לא דמוקרטיים - של היחיד . דן כספי , תקשורת המונים , כרך א , עמ' 62 . 1 על פי הקטע שלפניכם , מהי המשמעות השלילית של חברת ההמונים , כפי שהתגבשה במאה ? 19-ה ומהי המשמעות החיובית שלה , כפי שהתגבשה במאה ? 20-ה . 2 בני איזה מעמד קבעו את המשמעות השלילית ? ומי לדעתכם העניקו לחברת ההמונים את המשמעות החיובית ? מה היה לדעתכם האינטרס שהכתיב את עמדתו של כל צד ? . 3 גם הנוטים לראות את חברת ההמונים בחיוב , מזהים סכנות הטמונות בה . מהן הסכנות ? . 4 חוו דעתכם : האם חברת ההמונים היא תופעה חיובית או שלילית ? נמקו . המיכון והתיעוש מעודדים את התפתחות מדינת הלאום במהלך המאה 19-ה חלו שינויים מרחיקי לכת במבנה הפוליטי של אירופה בפרט ושל יבשות העולם בכלל . שינויים אלה באו לידי ביטוי קודם כול בהקמתן של מדינות לאום . מדינות הלאום הן מדינות שיש בהן התאמה בין גבולות המדינה לבין התרבות השלטת בה , למשל : התאמה בין גבולותיה של מדינה כצרפת לבין האזרחים דוברי הצרפתית , אשר להם תרבות צרפתית משותפת . תהליך זה היה המשך ישיר להיווצרותה של המדינה הריכוזית ולתהליכי ההאחדה שיצר השליט הריכוזי במדינה . הקמתה של מדינת הלאום הייתה תוצאה של כמה גורמים . התיעוש היה , לדעת חוקרים , גורם חשוב בתהליך מדיני זה . השינויים שיצרו תהליכי התיעוש במבנה החברה פגעו במעגלי השייכות המסורתיים של האדם . כאמור , בחברה המסורתית מצא האדם תמיכה במסגרת המשפחה ובמסגרת הכנסייה . מסגרות אלה נתנו מענה לקשיים ולמשברים שהוא חווה . המעבר לעיר ותהליכי התיעוש , אשר יצרו את חברת ההמונים העירונית , שברו את מסגרות השייכות הקודמות ועודדו חיפוש אחר מסגרות שייכות חדשות . " מדינת הלאום" נתנה מענה לצורך הזה . היא יצרה אחדות לאומית ותחושת שייכות קבוצתית באמצעות סמלים , המנונים ודגלים ( להלן , וכן עמ' . ( 90 החוקר ארנסט גלנר מתאר השפעה נוספת של תהליכי התיעוש על התפתחות " מדינת הלאום . " לטענתו ייצור תעשייתי , המוני ויעיל , במטרה להגיע לתוצר אחיד ומשביע רצון ולהגדיל את העושר במדינה , מחייב שיתוף פעולה מלא בין כל הגורמים השותפים לייצור - שלטונות המדינה , בעלי ההון , ובעיקר הפועלים . שיתוף פעולה מעין זה מחייב את העוסקים בתעשייה לדבר בשפה אחידה ולהיות בעלי מאפיינים תרבותיים דומים .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר