|
|
עמוד:19
כדי ליצור את המכנה המשותף בינם לבין נתיניהם , לואי 14-ה ומלכים ריכוזיים אחרים ביקשו להציג את עצמם כמי שמבטאים את האינטרסים של העם , ופועלים להשגתם . אחד הביטויים המובהקים לתופעה זאת נמצא במימרה המיוחסת ללואי : 14-ה " המדינה - זה אני , " ! כלומר , המלך יוצר זהות מוחלטת בינו לבין המדינה כישות פוליטית . מכאן נובעות כמה מסקנות : מצד אחד - המלך מחויב למדינה ופועל לשגשוגה ; ומן הצד האחר - הצלחתה של המדינה מיטיבה עם המלך . לכך יש להוסיף כי מה שמועיל למלך - מועיל למדינה כולה , ולכן ראוי ונחוץ שהמלך יקבל את הטוב ביותר . אף על פי כן יש לדעת שלואי 14-ה לא ראה את עצמו כחלק מבני עמו אלא כמורם מעם ( תפיסה שבאה לידי ביטוי בארמון שבנה לעצמו מחוץ לעיר פריז . ( במטרה להביא לטיפוח תודעת השייכות וההזדהות בקרב הציבור , השתמש המלך גם במנגנוני תעמולה שונים . למשל : הוא העסיק היסטוריונים שכתבו כרונולוגיות ( רשימות של אירועים היסטוריים לפי סדר התרחשותם ) המפארות אותו ואת השושלת שלו , תוך פירוט המעשים שעשו הוא ואבותיו לטובת המדינה . אחת מדרכי התעמולה שהנהיג המלך הריכוזי הייתה עיצוב סמלי המדינה - המנונים , דגלים ואף מסמכים משפטיים מאחדים , כגון חוקה ( עמ' . ( 18 מטרתם של הסמלים הייתה כפולה . מצד אחד הם נועדו לאחד את התושבים החיים בשטח המדינה : מאחר שהמדינות המודרניות כללו בשטחיהן כמה מחוזות שקודם לכן היו נפרדים ולעתים אף מחוזות יריבים , היה צורך להדגיש את הבסיס המשותף לכלל תושבי המדינה . מן הצד האחר הסמלים נועדו להבדיל בין תושביה של המדינה לבין תושביהן של המדינות האחרות . ארמון ורסיי , שנבנה על פי תפיסתו של לואי . 14-ה ציור מן המאה 17-ה בתחילת שנות השישים של המאה 17-ה החל לואי 14-ה להשקיע משאבים רבים בטיפוח הארמון שרכש אביו , לואי , 13-ה בכפר שליד פריז . מפעל הפיתוח והבנייה , אשר התקיים במשך 25 שנים ברציפות , נתן ביטוי למרכיביו השונים של השלטון הריכוזי הסבירו כיצד העיצוב של ארמון ורסיי משקף את תפיסותיו של לואי 14-ה ואת השלטון הריכוזי והאבסולוטי .
|
|