|
|
עמוד:348
הסבר לתמיכתו של הרב ריינס בתנועה הציונית הרב ריינס , מייסד המזרחי , ( 1902 ) ראה בשיתוף הפעולה עם הציונות החילונית ועם מנהיגות התנועה הכרח שיש לברך עליו . שכן , ההכרעה הדתית לקחת חלק בתנועה הציונית הייתה כרוכה בשני קשיים : האחד הוא קושי הלכתי חינוכי ומעשי , והוא קשור בשיתוף פעולה עם יהודים שאינם שומרי תורה , והשני הוא קושי תיאולוגי הנובע מן החשש מדחיקת הקץ ומהיותה של הציונות תנועה משיחית המונהגת על ידי חילוניים . הרב ריינס , שגישתו כלפי הציונות הייתה פרגמטית ( מעשית , ( יצא להוכיח ' כי הרעיון הזה ( הציונות ) הוא נקי מכל סיג ופסול ( פסולת ) ואין בו חלילה שום דבר שינגד לדת . [ ... ] אין בזה קורטוב של הענין מהגאולה , כל עקרו של הרעיון הזה ויסודו איננו אלא הטבת מצב אחינו האומללים . ' יתר על כן , הוא גיבה את מנהיגי הציונות , ובראשם הרצל , שכן ' מי לא יודה , כי אנשים כאלה , שהם יודעים בינה לעיתים ואשר כח להם לעמוד בהיכלי מלכים ושרים , כי הם רק הם מסוגלים לזה . ' יצחק קונפורטי , "היהודי החדש במחשבה הציונית : לאומיות , אידאולוגיה והיסטוריוגרפיה , " ישראל , 16 עמ' 80 . 1 אילו קשים עמדו בפני הרב ריינס בהצטרפות לתנועה הציונית ? . 2 מהי תשובתו של הרב ריינס לטענות של המתנגדים לציונות ? . 3 מהו יחסו של הרב ריינס להרצל ? . 4 האם אתם מסכימים עם עמדת הכותב שיחס זה נבע מגישה פרגמטית ? נמקו או הציעו הסבר אחר . הרב ריינס מקים את תנועת המזרח"י כזרם נפרד בתנועה הציונית הרב ריינס היה נתון במתח פנימי בין התקוות שתלה בציונות כתנועה שתביא לשיבה אל הדת לבין אופייה החילוני , שהלך והתחזק בעקבות פעילותה של אגודת בני משה . האפשרות שגאולתו של העם היהודי יוצאת אל הפועל בזכות אנשים הרחוקים משמירת תורה ומצוות עוררה קושי שדרש התמודדות רעיונית . לדעת חוקרים , הרב ריינס ניסה להתמודד עם הקושי הזה בכך שבחר להדגיש כי התנועה הציונית היא " תנועה של הצלה . " לשיטתו , הציונות היא תנועה שאין לה שאיפות רוחניות או משיחיות , ומטרתה העיקרית הצלת חיי יהודים ושיפור מצבם החומרי וכבודם האנושי . העמדה הזאת מסבירה גם את תמיכתו של הרב ריינס בתכנית אוגנדה ( עמ' , ( 339 שהוא ראה בה דרך להצלת העם ולא חלילה נטישה של רעיון השיבה לארץ ישראל . וכך נימק הרב ריינס את עמדתו : " אם אין ישראל בעולם , אין ציון בעולם . וכל הימים שישראל יהיה חי וקיים , כל אותם הימים לא אבדה גם תקוות ציון . " תמיכתו של הרב ריינס בתכנית אוגנדה נבעה גם מהזדהותו עם הרצל בהגדרת מטרותיה של התנועה הציונית . הוא סבר שתפקידה של הציונות לעסוק אך ורק בפעילות מדינית והתנגד לפעילות של התנועה הציונית בתחום החינוך והתרבות . פעילות זו , שהובילו אחד העם וממשיכי דרכו בפרקציה הדמוקרטית , הייתה אחד הגורמים לפולמוס הקולטורה . הרב ריינס חשש שהעיסוק בנושאי חינוך ותרבות יגרום להתחזקות המגמה החילונית בתנועה הציונית ויביא לכך שרבבות יהודים שומרי מצוות יעזבו אותה . דרישתם התקיפה של חברי הפרקציה הדמוקרטית ( עמ' ( 345 להנהיג פעילות תרבותית בתנועה הציונית במסגרת פעילותה היומיומית , היא שהביאה את הציונים הדתיים להתארגן גם הם כסיעה נפרדת ולהקים את תנועת המזרח . ( 1902 ) י" הרב ריינס בחר בשם זה כדי להדגיש שהוא ממשיך את התפיסה של הרב מוהליבר , שהקים מרכז רוחני בתוך תנועת " חיבת ציון" ( עמ' . ( 324 באמצעות הקמת המזרח"י הוא ביקש להתמודד עם החשש שהעיסוק בנושאי חינוך ותרבות יגרום להתחזקות תהליך החילון בתנועה הציונית וירחיק ממנה יהודים שומרי מצוות . מטרת המזרח"י הייתה כפולה : להבטיח שהציונות לא תפגע על פולמוס הקולטורה ( התרבות ) העיסוק של התנועה הציונית בתחום התרבותי-החינוכי החל כבר בקונגרס הציוני השני . ( 1898 ) בקונגרס התקבלה החלטה כי הציונות שואפת לא רק לתחייה כלכלית ומדינית , אלא גם לתחייה רוחנית של העם . אף שנקבע כי " הציונות אינה עושה שום דבר העומד בניגוד למצוות הדת של היהדות " , בפועל נשאה הפעילות התרבותית של האגודות הציוניות המקומיות אופי לאומי חילוני .
|
|