|
|
עמוד:344
ג . זרמים ומפלגות בתנועה הציונית דרכו המדינית של הרצל להגשמת הרעיון הציוני , אשר תוארה בסעיף הקודם , קידמה את התנועה הציונית מבחינה ארגונית ודיפלומטית . ועם זאת , היא הייתה שנויה במחלוקת . בתוך התנועה הציונית התגבשו זרמים נוספים , שהגדירו בצורה שונה את הבעיה המרכזית של העם היהודי , ולכן גם הציעו דרכים אחרות לפתרונה . בסעיף זה נתוודע לתפיסות העולם שעמדו בבסיסם של הזרם המעשי , הזרם הרוחני , הזרם הדתי והזרם הסוציאליסטי , ונברר את הרקע לצמיחתם , את האופן שבו ניתחו את בעיית העם היהודי ואת דרכי הפתרון שהציעו לה . הציונות המעשית מנחם אוסישקין פועל לרכישת קרקעות ולהתיישבות בארץ ישראל בניגוד לעמדה הציונית-המדינית שייצג הרצל , ייצגו חובבי ציון עמדה המכונה ציונות מעשית - עלייה לארץ ישראל והתיישבות בה עוד לפני השגת אישור בין-לאומי . עמדה זאת באה ליד ביטוי בעלייה הראשונה ובהקמת מושבות בארץ ישראל ( עמ' . ( 327 התומכים בציונות המעשית האמינו כי היא תזרז את השגתו של הצ'רטר , שכן העלייה וההתיישבות יבהירו לעולם את זיקתו של העם היהודי לארץ ישראל ויקבעו בה עובדות . בין המייצגים הבולטים של הציונות המעשית היה מנחם אוסישקין , אחד הפעילים המרכזיים באגודת חובבי ציון במוסקבה . אוסישקין היה מחובבי ציון הראשונים שתמכו בהרצל , אך בעיניו תמצית הרעיון הציוני הייתה רכישת קרקעות בארץ ישראל במטרה ליישב אותה . זיקתו של אוסישקין לארץ ישראל באה לידי ביטוי בהתנגדותו להצעה שעלתה בקונגרס השישי לשלוח משלחת לאוגנדה ( עמ' . ( 339 בעת הדיונים בקונגרס שהה אוסישקין בארץ ישראל , ומשהגיעו אליו הידיעות על הצעה זאת פעל במלוא המרץ לסכלה . הוא פרסם בעיתונות מאמרים ובהם טען כי ההצעה היא "ספר כריתות לארץ ישראל . " את השקפת עולמו ניסח אוסישקין 1904-ב בחיבורו " הפרוגרמה שלנו . " לפי חיבורו זה , כדי שתיווסד מדינה יהודית בארץ ישראל , " מן ההכרח הוא , ראשית כל , שכל אדמת ארץ-ישראל , או לכל הפחות רובה , תהיה קניינו של עם ישראל . " תפיסה זאת התפתחה בתנועה הציונית לאחר מותו של הרצל , וביטויה המעשי היה ברכישת קרקעות בארץ ישראל ובהשקעת כספי התנועה הציונית בפיתוחה של הארץ . בקונגרס השמיני ( 1907 ) התקבלה החלטה שהתנועה הציונית תקים את המשרד הארץ ישראלי - משרד שתפקידו העיקרי יהיה לקדם , לממן ולנהל את פעולות ההתיישבות בארץ ישראל . השילוב שיצרה התנועה הציונית בין הפעילות המעשית בארץ ישראל להמשך הפעילות המדינית מכונה ציונות סינתטית , כלומר , ציונות המאחדת את שתי הגישות . אחד מראשי הציונות הסינתטית , ד"ר חיים ויצמן , אמר כי כשיושג הצ'רטר הוא " יהיה כתוב ביזע ובדם . " הוא יהיה אישור למציאות היהודית החדשה שנוצרה בארץ ישראל , ולא תנאי לה . מנחם אוסישקין - ( 1941-1863 ) מראשי "חובבי ציון . " הצטרף להסתדרות הציונית עם הקמתה , והשתתף בכל הקונגרסים הציוניים . אוסישקין היה פעיל מרכזי בתחיית השפה העברית ברוסיה ועסק בפעילות תרבותית . בביקור שערך בארץ ישראל 1903-ב יזם את הקמתו של גוף בשם " הכנסייה הארצישראלית , " שנועד להיות גוף מעין-פרלמנטרי של ציוני ארץ ישראל , במקביל לקונגרס הציוני העולמי . מכינוס זה צמחה לימים הסתדרות המורים העבריים . 1919-ב עלה לירושלים , וכעבור 4-כ שנים נבחר לראש "הקרן הקיימת לישראל , " תפקיד שמילא עד יום מותו . חיים ויצמן - ( 1952-1874 ) אחד המנהיגים הבכירים של התנועה הציונית ואיש מדע . בימי מלחמת העולם הראשונה היה שותף בכיר למשא ומתן שהביא לפרסום הצהרת בלפור ונטל חלק בהחלטה על הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים . כיהן בתפקיד נשיא ההסתדרות הציונית העולמית בשנים 1946-1921 ( מלבד התקופה שבין . ( 1935-1931 כיהן כנשיא הראשון של מדינת ישראל . נפטר ברחובות ונקבר שם . על שמו "מכון ויצמן למדע" ברחובות .
|
|