|
|
עמוד:284
ישיבת וולוזי'ן מחדשת את מוסד הישיבה ואת דרכי הלימוד את השקפתו בנוגע ללימוד התורה יישם ר' חיים מוולוז'ין בהקמת ישיבת וולוז'ין . על פי עדותו , הוא החליט להקים את הישיבה בעקבות המשבר שלימוד התורה היה נתון בו . הגורם הישיר למשבר היה כלכלי - התמעטות התמיכה של הקהילות היהודיות בתלמידי חכמים בשל המצוקה שהחברה היהודית במזרח אירופה הייתה נתונה בה ( עמ' . ( 273 אולם חמור ממנה , לפי ר' חיים מוולוז'ין , היה המצב הרוחני : הזנחת לימוד ההלכה לטובת לימוד ספרי מוסר . בשנת , 1802 לאחר תקופה קצרה שבה סיפק את צורכיהם של התלמידים מכספו , כתב ר' חיים אל יהודי ליטא איגרת והציג בה לפניהם את מגמתו בהקמת ישיבה מסוג חדש . עד אז הייתה הישיבה מוסד קהילתי , וראש הישיבה הועסק על ידי הקהילה . התלמידים נהגו לאכול וללון בבתיהם של בני הקהילה , מנהג הידוע בשם אכילת ימים " ) קעסט , ( " כך שמספר התלמידים בישיבה היה מותנה ביכולתם הכלכלית של בני הקהילה לתמוך בהם . הישיבה שהקים ר' חיים , לעומת זאת , הייתה ישיבה על-קהילתית , אשר לא הייתה תלויה בקהילה המקומית . עצמאותה של הישיבה התבטאה בכך שהיא שכנה במבנה מיוחד משלה , שלא היה מבנה של הקהילה , ובכך שראש הישיבה קיבל את שכרו מכספי הישיבה ולא מן הקהילה . כספים אלה נתרמו על ידי יהודים בעלי אמצעים מקהילות שונות , ולא רק על ידי היהודים בקהילת וולוז'ין . שליחים מטעם הישיבה עסקו בגיוס כספים לצורך התמיכה בתלמידי הישיבה , וכלכלתם של התלמידים שולמה על ידי הישיבה . שיטת המימון הזאת העלתה את מעמדם של הלומדים בישיבה , ששוב לא נאלצו לאכול בבתיהם של אנשי הקהילה כעניים המחזרים על הפתחים . השינוי במעמדם של הלומדים התבטא בכינוי חדש : לא עוד בחור ישיבה - שם נרדף לעניות - אלא בן ישיבה . המלמדים בישיבה נדרשו לתת דוגמה אישית באורחות חייהם . המטרה הייתה לא רק לימוד התורה , אלא טיפוח של אדם המשלב באישיותו תלמיד חכם ובעל מידות מוסריות . ספרי מוסר - שם כללי לספרים שתכליתם לשפר את התנהגותו של האדם ואת רמתו המוסרית של האדם , כגון הספר "מסילת ישרים" שכתב ר' משה חיים לוצאטו , הרמחל" , ( 1747-1707 ) ובו הצעות לתיקון מידות הנפש והדרכה להתקרבות לאל שלב אחר שלב . בניין ישיבת וולוז'ין
|
|