|
|
עמוד:275
לפי הבעש"ט , הדרך העיקרית להגיע לדבקות היא התפילה , ובמיוחד תפילה הנאמרת בכוונה רבה ובהתלהבות . החשיבות שייחסה החסידות לכוונה שבלב גרמה לחסידים להקפיד פחות על זמני התפילה כפי שההלכה מחייבת , ועל קיומה בבית הכנסת . התפילה החסידית התאפיינה באקסטזה - התלהבות גדולה , שלוותה בתנועות גוף ובהרמת קול , לעתים אף בצעקות . דרך נוספת להגיע לדבקות הייתה באמצעות לימוד התורה ; לא לימוד בדרך המקובלת אלא לימוד מתוך כוונה לחשוף את המשמעות האלוהית הטבועה בכל אחת מהאותיות והמילים . נוסף על התפילה ולימוד התורה כדרכים להגיע לדבקות , הבעש"ט האמין כי כל מעשה שהאדם עושה יכול להביא אותו לדבקות , אפילו פעולות גשמיות כגון אכילה ושתייה ואפילו באמצעות היצר הרע . לכן , לדעתו , גם יהודי פשוט שאיננו תלמיד חכם יכול להגיע למצב של דבקות , כל עוד עומדת לנגד עיניו התכלית האלוהית שיש בכל מעשה ומעשה . . 1 מה אפשר ללמוד מכל אחת מן התמונות ומן הכיתובים ? . 2 לאיזו מהתמונות יש לדעתכם לייחס משקל היסטורי רב יותר ? לתמונת הבית או לרשימת משלמי המסים ? נמקו . רעיון הדבקות כאידאל הדתי הראשון במעלה לא היה חדש במחשבה היהודית , והחוקרים חלוקים ביניהם מה חידש הבעש"ט בנושא זה . חלק מהחוקרים רואים את החידוש של הבעש"ט בכך שהאמין כי כל אדם יכול להגיע לדבקות . חוקרים אחרים טענו כי הבעש"ט סבר שהדבקות היא עדיין נחלתם של יחידי סגולה בלבד , אבל החידוש שלו הוא בדרך החדשה שהציע להגיע אל הדבקות . הבעש"ט הפיץ את תורתו בקרב תלמידיו בשיחות בעל פה ולא השאיר אחריו תורה כתובה . ואולם תלמידו , רבי יעקב יוסף מפולנאה , אסף את רעיונותיו ואת אמרותיו ופרסם אותם בספר " תולדות יעקב יוסף" ( 1780 ) ובספרים נוספים . דברים נוספים בשמו של הבעש"ט מובאים בספרי תלמידיו ובספרי תלמידיהם , לדוגמה הספר " צוואת הריב"ש" ( רבי ישראל בעל שם טוב . ( כמו כן אספו תלמידיו סיפורים שאפשר ללמוד מהם על דמותו ועל רעיונותיו . הקובץ הקדום והחשוב ביותר של הסיפורים האלה הוא הספר " שבחי הבעש , "ט" שהופיע 55 שנה לאחר מותו , בשנת . 1815 מן המהדורות הרבות של הספר אפשר ללמוד שהיה פופולרי ביותר בחברה היהודית והוא סייע להנצחת שמו ודרכו של הבעש"ט בציבור הרחב . שמו של הבעש"ט ברישום ארכיוני בעיירה מז'יבוז 1758 , ' בית מדרש של הבעש"ט בעיירה מז'יבוז . ' גלויה , (?) 1915
|
|