|
|
עמוד:234
מבוא הרקע לצמיחת ההשכלה היהודית לאורך הדורות היו יהודים שגילו עניין בפילוסופיה ובתחומי ידע שלא נכללו בתחום הספרות התורנית וההלכתית . העיסוק בתחומים אלה היה חלק מעולמם התרבותי של חכמים בימי הביניים , וחלקם ( הרמב"ם , לדוגמה ) אף ראו בכך חובה דתית . התעניינותם של יהודים בנושאים שאינם יהודיים גברה בהשפעת הרנסנס - התחייה שאפיינה את התרבות האירופית מהמאה 14-ה ועד המאה 17-ה ( עמ' . ( 23 היו רבנים ( הספורנו , לדוגמה ) אשר לצד עיסוקם בתחומי היהדות עסקו גם ברפואה , בפילוסופיה , במתמטיקה ובלטינית . בין האישים היהודים שעסקו בתחומים אלה אפשר לציין את הרמ"א ואת המהר"ל מפראג במהלך המאה 16-ה ובראשית המאה . 17-ה ואולם העיסוק בתחומים אלה היה נחלתם של יחידים ולא היה מלווה בשאיפה לשנות את החברה היהודית . במאה 18-ה גוברת התעניינותם של רבנים בתחומי ידע כלליים במחצית הראשונה של המאה 18-ה התרחב העניין שגילו אנשי דת יהודים בתחומי ידע כלליים . התופעה הקיפה רבני קהילות , דרשנים ולמדנים ברחבי אירופה , ובמחקר ההיסטוריה היא מכונה לעתים "השכלה רבנית . " אחת הדמויות הבולטות בהקשר זה היא דמותו של " הגאון מווילנה" - ר' אליהו בן שלמה זלמן , הידוע בכינוי הגר"א . הגר"א ראה קשר מהותי בין חכמת התורה לבין הידע שמקורו בהשכלה הכללית . לפי עדות תלמידיו , הגר"א סבר שהידע הזה הכרחי ללימוד התורה : " כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החוכמות , לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחוכמת התורה , כי התורה והחוכמה נצמדים יחד " . ביוזמתו של הגר"א תורגם לעברית ספרו של המתמטיקאי היווני אאוקלידס , והגר"א עצמו כתב ספר בשם " איל משולש" שעסק בגאומטריה . להגר"א הייתה גם ביקורת על סדרי החינוך המסורתי - ביקורת המזכירה את זו שהייתה מקובלת בקרב משכילים יהודים בתקופה מאוחרת יותר . יש חוקרים המטילים ספק בחשיבות התפקיד שהגר"א מילא בעידוד העיסוק במדעים וברכישת השכלה . לדעת חוקרים אלה , ההשכלה היהודית במאה 18-ה מייצגת בקרב החברה היהודית תופעה חדשה , שנוצרה על רקע התמורות הרעיוניות שהתרחשו בחברה הסובבת , והיא שונה במהותה מן ההשכלה הרבנית . דוגמה נוספת לרבנים שגילו עניין בתחומי דעת כלליים הוא הרב יעקב עמדן , מגדולי התורה במאה , 18-ה אשר גילה עניין רב באסטרונומיה , בפיזיקה , בבוטניקה , ברפואה , במדע המדינה ובהיסטוריה . ואולם , להבדיל מחכמי ישראל בדורות הקודמים , שלא פסלו את העיסוק בפילוסופיה - הרב עמדן אסר על לימודה . נראה כי התנגדותו נבעה מהעובדה שבתקופתו שבה והתפשטה התפיסה הדאיסטית ( עמ' , ( 29 אשר עמדה בסתירה לאמונה בהתגלות אלוהית ובניסים . הרב עמדן חשש שלימוד הפילוסופיה יערער את האמונה הדתית בחברה היהודית . הוא התנגד בחריפות גם לקשרים החברתיים שהחלו להיווצר בימיו בין יהודים לנוצרים ונתנו ביטוי לירידת כוחן של הזהויות הדתיות . הגאון ר' אליהו , הגר - ( 1797–1720 ) א" מגדולי חכמי התורה בדורות האחרונים . בשל גדולתו בתורה הוא מכונה " הגאון מווילנה . " נודע גם בהשכלה כללית רחבה ובלט בבקיאותו הרבה במתמטיקה , באסטרונומיה ובגאוגרפיה , והתעניין ברפואה ובמוזיקה . אורח החיים של הגר"א היה סגפני במיוחד והוא נהג ללמוד במשך רוב שעות היממה . הוא לא כיהן במשרת רבנות רשמית אך היה מעורב בענייני הציבור , ובמיוחד במאבק בחסידות . הרב יעקב עמדן - ( 1776-1697 ) רב ומנהיג , מן הבולטים ברבני גרמניה במאה . 18-ה נודע בכינוי יעב - ץ" ראשי התיבות של שמו , יעקב בן צבי . חיבר 50-כ ספרים , ובהם סידור תפילה וספר זיכרונות . הרב עמדן היה אחד הלוחמים התקיפים בגילויי השבתאות . הוא חשד שהרב יהונתן אייבשיץ הוא שבתאי וגרם בכך לפולמוס גדול בעולם היהודי באותה תקופה . כתב ספרים רבים , בהם מהדורה לסידור התפילה עם פירוט המנהגים .
|
|