|
|
עמוד:128
שו"ת על מלחמת העולם בספרו " בית דוד" פרסם הרב זאב וולף לייטר שאלות ותשובות שבהן נשא ונתן עם רבנים בני דורו . הספר יצא לאור לאחר מלחמת העולם הראשונה , בשנת . 1920 אחת השאלות דנה בהתגייסות של כוהנים למלחמה . וראה בתוס' ) ז"ע בתוספות עבודה זרה , יח עמוד ב ) [ ... ] בשם רבינו אלחנן ( שפירוש האיסור להתחשב עמהם ) להיות ממספר אנשי הצבא של עכו ) ם" עובדי כוכבים ומזלות , ( ואין כאן ספק שמי שעושה כן ( מתגייס ) מרצונו בלי שום אונס וכפיה או . 1 מהי העמדה המובעת בקטע לגבי חובתו של האזרח שחי במדינה להצטרף לצבא שלה ? ומהי העמדה המובעת לגבי המלחמה ? . 2 במה דומה העמדה הזאת לעמדה המובעת בכרוז הפציפיזם בבריטניה ) עמ' ?) 127 ובמה היא נבדלת ממנה ? . 3 חוו דעתכם : האם הנימוק שלו , "לבל ישפך דם נקי , " הוא פנים-יהודי או אוניברסאלי ? נמקו את דעתכם . התסכול והפסימיות בעקבות המלחמה וביטוים באמנות התקופה המלחמה נתנה את אותותיה בכל שדרות הציבור , וכן באמנות . בין האמנים שביקרו את המציאות שיצרה המלחמה היה ארנסט לודוויג קירשנר , אזרח גרמני שגויס עם פרוץ המלחמה לצבא גרמניה . כעבור חודשים אחדים הוא שוחרר בשל מחלה , אך השירות הצבאי הוסיף לתת בו את אותותיו . בשנת 1916 כתב קירשנר : " לחצה של המלחמה וההתגברות העקבית של השטחיות , משקלם כבד מכל דבר אחר . אני נתון תמיד תחת הרושם של קרנבל דמים . קיימת תחושה ברורה של משבר תלוי ועומד וכל העולם הפוך . ] ... [ ולמרות הכל אני עדיין מנסה להשליט סדר במחשבותיי וליצור מתוך אי-הסדר תמונה של הזמנים הללו , שהרי זהו תפקידי " . ( אמנות בעידן הטכנולוגי , עמ' ( 88 בעקבות המלחמה גברו גם הרצון והצורך למרוד בערכים מקובלים ומקודשים , ואלה השתקפו גם באמנות . בין השאר היה לכך ביטוי בזרם האמנותי המכונה דאדא * . הדאדא נוצר בציריך ( שוויץ , ( בפריז ( צרפת , ( בערים שונות בגרמניה ובניו יורק ( ארה"ב ) בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה , והוא התחזק במידה ניכרת עם תום המלחמה . אמני הדאדא שללו את הערכים שנתפסו קודם לכן כמובנים מאליהם , והם ביקשו לזעזע את הצופים כדי לעודד חשיבה שבעזרתה יהיה אפשר ליצור מציאות חדשה . ביצירותיהם הם השתמשו בחומרים לא מקובלים כאשפה ופסולת , או העניקו לבוש חדש ומקורי לחפצים יום-יומיים . על ידי כך רצו אמני הדאדא " לנער" את הציבור . ביצירותיהם הם נטו להדגיש את האבסורד , כלומר , את החריגה ממסגרת הנורמות המקובלות בחברה על ידי שימוש בהומור או במצבים בלתי מתקבלים על הדעת , כדי לבטא ביקורת . אמני הדאדא השתמשו בהומור כהגנה מפני הייאוש . הם לגלגו גם על יצירות האמנות וגם על קהל הצופים . כך , לדוגמה , ביקש האמן מרסל דושאן להכניס תוספות משלו לדמות של ה"מונה ליזה" של לאונרדו דה וינצ'י על ידי כך שצייר על פניה שפם וזקן . * מקור המילה " דאדא" ומשמעותה , אינם ברורים . יש הסבורים כי מקורה בצרפתית , ופירושה : " סוס עץ . " אחרים טוענים כי מקורה במילה הרומנית " דא , " שפירושה : " כן . " לדעת אחרים נבחרה המילה באקראי ומתוך שעשוע - פתיחת המילון ובחירת מילה מקרית . . 1 תארו את התמונה . בתשובתכם התייחסו לסביבה המתוארת , לצבעים , לזוויות ולהתרחשות ( או להיעדר ההתרחשות . ( . 2 כיצד מבטא היוצר את הביקורת שלו על המציאות ההיסטורית בת זמנו בציור ובדברים המצוטטים מפיו . סכ ) נ" סכנת נפשות ) שארצו נתונה בו ועל כל הנתינים להחלץ חושים הוא נידון כמאבד עצמו לדעת . [ ... ] והחיוב על כל חרדי לעבוד בעד השלום העולמי לבל ישפך דם נקי בקרב הארץ ותשבת ( ותושבת ) המלחמה . לא אלחם ! - משום שנשבעתי לעצמי ב"חפירות" שאעשה כל אשר ביכולתי כדי לשים קץ למלחמות , ולפי מיטב אמונתי , הדרך הטובה ביותר לתכלית זאת היא לא להילחם בשום מחיר . מובא בתוך : זאב וואלף לייטער , ספר שאלות ותשובות בית דוד , חלק ראשון , סימן עא , עמ' 76 " המגדל האדום בעיר האל . " ארנסט לודוויג קירשנר , 1915
|
|