|
|
עמוד:109
בכמה ממדינות אירופה מתגלה לאומיות קיצונית בסוף המאה 19-ה ובתחילת המאה 20-ה החלו להתפתח בכמה ממדינות אירופה , ובהן גרמניה , איטליה וצרפת , רעיונות לאומיים קיצוניים . התפיסה הקיצונית החדשה ייחסה חשיבות מכרעת להשתייכות הלאומית . לפי תפיסה זאת , ההשתייכות הלאומית צריכה לעמוד במרכז זהותו של האדם ולבטל כל השתייכות אחרת על בסיס כלכלי או רעיוני . האזרח צריך לתת ביטוי לאהבתו למדינה שהוא חי בה ולאומה שהוא משתייך אליה , וזאת על ידי הפגנה מוחצנת של רגש . התפיסה הזאת הצדיקה ואף העריכה שימוש בכוח ובאלימות המבטאים , לדעת המצדדים בה , את עוצמת תחושותיו של האזרח ואף מקדמים את מדינתו . לפי תפיסה זאת תוקפנות של יחידים , כמו גם תוקפנות של מדינות , היא חיובית מיסודה , שכן היא תורמת גם ללכידות של בני הלאום וגם להישגיה של המדינה . התפיסה החדשה נשענה על תפיסות עולם ואידאולוגיות שקדמו לה , כגון הזרם הרומנטי ( עמ' . ( 37 זהו זרם ששם דגש על הרגש והעניק חשיבות ללאומיות ( עמ' - ( 89 השקפה שהבליטה את המאפיינים הייחודיים של כל עם . בה בעת דחקו חלק מהתפיסות הלאומיות את הנחת היסוד של הליברליזם ( עמ' , ( 62 שלפיה לכל בני האדם יש זכויות בסיסיות . מה גרם לצמיחתה של הלאומיות הקיצונית באירופה ערב מלחמת העולם הראשונה ? הסבר לכך אפשר לראות בתהליכי השינוי שהתחוללו בחברה האנושית במעבר אל התיעוש ( עמ' ( 47 ואל המודרנה . ההשתייכות למסגרות המסורתיות כדוגמת הכנסייה הלכה ונחלשה , וגבר הצורך של תושבי אירופה ביצירת מרכיב זהות והזדהות חדש . כפי שלמדנו בפרק , 4 במאה 19-ה התפתחו אידאולוגיות חדשות כגון הליברליזם ( עמ' ( 62 והסוציאליזם ( עמ' , ( 76 אשר כל אחת מהן העמידה תפיסת עולם סדורה ומאורגנת ואף הציעה מעגל שייכות חדש , אולם הן צמצמו את מקומו של המרכיב הלאומי . בשתיהן הובלט היסוד האוניברסלי המשותף לכלל בני האדם , שבמסגרתו נדחקו לשוליים המאפיינים המקומיים והייחודיים של בני הלאומים השונים . לעומת זאת זכו המרכיבים האלה להדגשה רבה על ידי התנועות הלאומיות הקיצוניות . יתרה מזאת : הליברליזם והסוציאליזם התבססו על גישה רציונליסטית ושכלתנית , ואילו הלאומיות הקיצונית העניקה משקל נכבד לרגש ולהתנהגות האנושית הנגזרת ממנו . במסגרת הלאומיות הקיצונית הודגשה גם חשיבותם של המיתוסים והאמונות . מתיחות שוררת במדינות רב-לאומיות ובאזורים שנויים במחלוקת באירופה המתיחות ששררה באירופה ערב מלחמת העולם הראשונה הושפעה בין השאר מן ההיבט הלאומי . היבט זה בא לידי ביטוי מועצם במדינות הרב-לאומיות ( עמ' ( 89 וכן באזורי מחלוקת אחרים שהתקיימו בהם מאבקים על בסיס לאומי . היו אלה מאבקים שעוררו רגשות לאומיים עזים ויצרו סכסוכים קשים בין לאומים שונים ביבשת . סכסוכים כאלה נוצרו , למשל , בין קבוצות אתניות שישבו בחבל הבלקן . במשך מאות שנים היו עמי הבלקן נתונים תחת שלטונה של האימפריה העות'מאנית . תהליך התפוררותה של האימפריה העות'מאנית הגביר בקרבם את השאיפה לעצמאות , והם פתחו במאבק להשגתה . המאבק לעצמאות של עמי הבלקן עורר חששות בקרב מעצמות אירופה , ובמיוחד בקיסרויות השכנות לבלקן - רוסיה ואוסטרו-הונגריה - שכן גם שטחי שלטונן כללו בני לאומים שונים , והן חששו שמא תתפתח תסיסה לאומית גם בשטחיהן . יתרה מזאת , שתי הקיסרויות האלה היו מעוניינות לשלוט בבלקן , ושתיהן ניצלו את היחלשותה של האימפריה העות'מאנית כדי להגביר את מעורבותן שם . רצף התרחשויות זה הפך את אזור הבלקן לאזור תוסס ואלים שכונה "חבית אבק השרפה של אירופה . " חבל הבלקן - אזור גאוגרפי הנמצא בדרום-מזרח אירופה ונכללות בו המדינות בולגריה , סרביה , מקדוניה , יוון ( חלקה היבשתי , ( מונטנגרו , בוסניה , הרצגובינה , קרואטיה , סלובניה וחלקים מרומניה ( מדרום לדנובה ) ומתורכיה ( בחלקה האירופי . ( אזור הבלקן מתאפיין בסביבה הררית , והוא קרוי על שם רכס הרי הבלקן המשתרע בתחומו .
|
|