|
|
עמוד:85
הסוציאל-דמוקרטים פועלים להשתלבות במוסדות השלטון רעיונות דומים נשמעו גם בבריטניה , על ידי קבוצת משכילים אשר כינו עצמם " פביאנים . " משכילים אלה קיוו להשתלב במערכות השלטון הממוסדות ולשנות אותן . וגם הם , כמו ברנשטיין , קיוו להביא ליצירתה של חברה צודקת מבלי להזדקק לדרכי פעולה אלימות . הם סברו שהסוציאליזם צריך לפעול לשינוי מוסרי בערכים שהחברה מושתתת עליהם , ורק אחר כך לשינוי כלכלי במבנה החברה . הם שאפו לעצב חברה סוציאליסטית , הדואגת לזכויות הפועל ובה בעת היא גם פלורליסטית - חברה המאפשרת את קיומן של תפיסות עולם שונות ושל עמדות מנוגדות . לצד הרצון להשפיע באמצעות חקיקה פעלו הפביאנים ליישום רעיונותיהם בדרכים מגוונות . מעל לכול הם שאפו להטמיע את עמדותיהם באמצעות מערכת החינוך , והם ראו במורים את נושאי דגל המהפכה . לטענתם , המעמדות השולטים נמנעים מלהעניק השכלה לבני המעמדות הנמוכים , כדי להשאירם נבערים , חסרי דעת , ובדרך זאת למנוע התקוממות נגד המשטר . לדעת הפביאנים , חינוך לכול יבטיח את התפתחותה של תודעה חברתית בקרב הפועלים ויביא בהכרח לשינוי במצבם החברתי . מתוך תפיסה זאת פעלו הפביאנים להקמת בתי ספר לילדי עובדים , הקמת מוסדות חינוך למבוגרים , הקמת אוניברסיטה לכלכלה ולמדע המדינה , והפצת חוברות הדרכה לציבור אשר כללו רשימות של ספרים מומלצים לקריאה לציבור הפועלים . מפלגות סוציאליסטיות מייצגות את הפועלים בפרלמנט הביטוי המובהק ביותר של הסוציאל דמוקרטיה הוא הקמת מפלגות פוליטיות ופעילות פרלמנטרית ברוח זו . כבר 1863-ב נוסדה בגרמניה מפלגת הפועלים הראשונה באירופה , ובראשה עמד המנהיג הסוציאליסטי ממוצא יהודי פרדיננד לסל . לסל שאף לשינוי מצב העובדים באמצעים פרלמנטריים , ולכן לחם למען השגת שוויון זכויות לכול בגרמניה . לאחר מותו , בשנת , 1891 קיבלה המפלגה את מצע ארפורט - מצע בעל אופי סוציאליסטירדיקלי ( קיצוני . ( המצע תמך בחזון המהפכה של קארל מרקס : הקמת מדינה סוציאליסטית המבוססת על שוויון ברכוש . הוא קרא הן למתן שוויון זכויות ולהגנה על זכויות האזרח , והן לתיקונים במצבם של פועלי גרמניה על ידי איסור העסקת ילדים , מתן שכר מינימום וחוקי העסקה הוגנים . עם זאת , מצע ארפורט לא תמך במהפכה אלימה אלא גרס שיש להשתמש באמצעים פרלמנטריים להשגת המטרה הזאת . במהלך השנים צברה המפלגה הסוציאליסטית בגרמניה כוח רב , עד כי בשנת 1912 זכתה 110-ל מושבים בפרלמנט . גם במדינות מתועשות אחרות הוקמו מפלגות פועלים , רובן מפלגות סוציאליסטיות שהושפעו מן התורה של מרקס ואנגלס . התמיכה במפלגות אלה הלכה וגברה , והן ייצגו את הפועלים במאבקם נגד בעלי ההון ונגד הממשלות . המפלגות הסוציאליסטיות ביקשו לטפח חברה חדשה ושוויונית בלא מנצלים ובלא מנוצלים . מספר חבריהן גדל בהתמדה , ובהשפעתן החלו המדינות בחקיקה סוציאלית . בחוקי עבודה שחוקקו מדינות באירופה הוגבל מספר שעות העבודה ביום ; נאסרה כליל עבודת ילדים ; נחקק " חוק חינוך חובה ; " הובטחו פיצויים לנפגעי תאונות עבודה וביטוח למקרים של אבטלה , תאונות , מחלה ופרישה מעבודה ( פנסיה , ( והותר לאיגודים המקצועיים לפעול . חוקי בריאות הציבור וחוקי " ביטוח לאומי" הבטיחו טיפול רפואי לכלל האוכלוסייה והקמת מרכזי סיעוד ובריאות . פביאנים - חברים באגודה סוציאליסטית אנגלית , שנוסדה בשנת 1884 ואשר שאפה לחולל שינוי חברתי בדרכים חוקיות ולא במהפכה . היא קרויה על שמו של המצביא הרומאי פאביוס מקסימוס , אשר ניצח את אויביו לאחר שחדר אט אט אל שורותיהם והרס אותם מבפנים . באותו אופן שאפו הפביאנים לחולל שינוי באנגליה . הפביאנים צברו כוח רב ונחשבו לאגודה החשובה ביותר בעשור הראשון של המאה העשרים . הם היו מעורבים בהקמת מפלגת הלייבור האנגלית , ורבים ממנהיגיה באו משורות אגודה זו . פרדיננד לסל - ( 1864-1825 ) הוגה דעות ומנהיג סוציאליסטי יהודי . ייסד את איגוד הפועלים הגרמני הכללי , שהפך ברבות הימים למפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית .
|
|