|
|
עמוד:30
על האמנה החברתית לפי ג'ון לוק בהיות בני האדם חופשיים , שווים ועצמאים מטבעם , אי-אפשר להוציא אף לא אחד מהם ממצב זה , ולהכפיפו למרות פוליטית של אחר ללא הסכמתו . אין אדם יכול לשלול מעצמו את חירותו הטבעית ולאסור עצמו בכבלי החברה האזרחית , אלא באמצעות הסכמה עם בני אדם אחרים להצטרף ולהתאחד לקהילה למען חיים נוחים , בטוחים ושלווים בצוותא - קהילה שבה ייהנה מרכושו בביטחון ... משהסכימו בני האדם , בכל מספר שהוא , ליצור קהילה אחת או שלטון , הם מתאגדים על ידי כך מיד , ונהפכים למדינה שבה יש לרוב זכות לפעול ולהגביל את השאר . ג'ון לוק , "המסכת השנייה על המשטר המדיני , " מובא אצל : רות ריכטר ולאה סגל , דמוקרטיה וביקורת , עמ' 24-23 . 1 מהו המצב שבו נתונים בני האדם מטבעם , לדעת ג'ון לוק ? . 2 מהו התנאי היחיד , לדעתו , המאפשר את שלילת חירותו של האדם ? . 3 הסיקו : מהי המדינה האידאלית , לדעתו ? הרצון הכללי : בין חירות לדיכוי רוסו קבע שחוקים אמורים לשקף את הרצון הכללי . אך מהו הרצון הכללי ? האם הוא אכן מבטא את רצונם של כלל האזרחים ( שנקבע בדרך דמוקרטית על ידי הצבעה , ( ואת ריבונותם ? או שמא הוא מבטא את טובת הכלל , מה שרצוי לכלל , כלומר - את צרכיה של החברה כולה ? שני פירושים אלה של רצון הכלל נוגדים זה את זה , שכן החלטת הרוב לא תמיד משקפת את טובת הכלל . כך , למשל , טובת הכלל מחייבת שהחברה תגבה מסים לצורך תפקודה , גם אם רוב האנשים יתנגדו לגביית המסים מכיוון שהיא פוגעת ברכושם הפרטי . לכן , סבור רוסו , טובת הכלל אינה נקבעת בהכרח בדרך דמוקרטית של הצבעת הרוב אלא היא יכולה להיקבע על ידי נציגי העם , המבינים את טובתו . על פי תפיסה זאת , השלטון רשאי להפעיל אמצעים כוחניים כלפי אזרחים שאינם מקבלים את " הרצון הכללי" והם פועלים בניגוד אליו , גם במחיר הפגיעה בזכויותיהם . למשל , לכפות את גביית המסים על אזרחים המסרבים לשלם אותם , תוך פגיעה בזכות הקניין ( עמ' . ( 31 בתורתו של רוסו קיימת , אם כן , סתירה בין קביעתו הנחרצת שלפיה " כל בני האדם שווים ובני חורין , " הקוראת לבניית עולם המבוסס על זכויות האזרח , לבין תפיסת " הרצון הכללי , " המאפשרת לשלטון לפגוע באותן זכויות . לדעת חוקרים , הסתירה משקפת את המתח בין רעיונות הנאורות לבין המציאות . חברת הנאורות נטשה את הדרכים המסורתיות שבאמצעותן הגיעו בעבר להסכמה , למשל : המסורת וההתגלות הדתית . היא הציעה במקומן מערכת מוסכמות חדשה , המבוססת על התבונה . התבונה העניקה באמצעות זכויות האדם כוח רב לפרט . וכדי למנוע אנרכיה ומציאות שבה כל אדם יעשה ככל העולה על רוחו , חובה היה להעצים למול כוח הפרט גם את כוח הכפייה של המדינה . להשקפה זאת היו השלכות רבות . היא השפיעה על תפיסת עולמם של רבים במאות 19-ה , 18-ה וה . 20- השפעתה ניכרה הן בקרב הוגים שהניפו את דגלי השוויון והחירות , והן בקרב הוגים שהצדיקו מדיניות של דיכוי בשם טובת הכלל ( עמ' . ( 158 רוסו ולוק מגדירים את זכויות האדם ואת גבולות המשטר כמי שפיתחו תפיסת עולם אשר העמידה את האדם במרכז , סברו הוגי הדעות של הנאורות כי האדם זכאי לזכויות שהם הגדירו כזכויות טבעיות . משמעות הדבר היא שהמצב הטבעי של האדם - המצב שבו האדם היה מתקיים אילו היה בודד בעולם , ללא מגבלות של חברה או של שלטון - הוא זה שמגדיר את מעמדו ואת זכויותיו . זכויות טבעיות אלה מכונות זכויות האדם .
|
|