|
|
עמוד:69
מועט , כבמקרה קלקול הקישוטים בסוכה , ולכן לא ישתמשו בהם . אפשר לעבוד בקבוצות : להכין את המשפטים בפעילויות 4 א ו- ב על רצועות נייר ולבקש להרכיב מהם ההגדרות . פעילות 6 בפעילות זו התלמידים נדרשים לדלות פרטים מתוך קטע השיחה לשם הגדרה . פעילות 7 סעיף ג – אפשר להרחיב את הפעילות ולבקש מהילדים לכתוב הגדרות על פתקים בלי לציין את מה הם מגדירים , להתחיל את ההגדרה ב"הוא " ... או " היא , " ... ולאסוף את ההגדרות . אחר כך על כל אחד ואחת מילדי הכיתה להוציא הגדרה ולמצוא את המילה שהוגדרה . אם לא ינחשו מהי המילה , בעלי ההגדרה יתבקש ו להוסיף עוד פרטים מזהים . ואם יתקשו יאמרו על מה חשבו , והקבוצה כולה תנסה לשפר את ההגדרה . פעילות 8 אפשר לשאול את המתקדמים מה מתוך כל הגדרה הכרחי להבנת המושג שמגדירים , ועל מה אפשר לוותר . חג הסיגד הקטע כולל חליפת מכתבים בין אלמנש , רופאה ישראלית ילידת אתיופיה שנסעה לעבוד במחנה מעבר באתיופיה , לבין אחותה חרות , הנמצאת בישראל . המכתבים כוללים תיאור ומידע אודות חג הסיגד , חגם של " ביתא ישראל" - קהילת יהודי אתיופיה . המילה סיגד באה מהמילה " סגידה , " שם המסמל את מטרות החג : חידוש הברית בין עם ישראל לקב"ה , זכי רת מתן תורה וחיזוק הקשר עם התורה , גיבוש ושמירה על הזהות היהודית , תפילה וחזרה בתשובה . החג נקבע בהשפעת מעמד דומה שקיימו עזרא ונחמיה בימי שיבת ציון , בכדי לחדש את הקשר בין עם ישראל לה . ' באתיופיה , נהגו היהודים להתאסף בכפרים הגדולים בכדי לחגוג את החג ברוב עם . ב חג עצמו נהגו לצום , לעלות להר גבוה , שם קראו פרקים נבחרים מהתורה , התפללו לסיום הגלות והתוודו על חטאיהם . בסיום הטקס חזרו לכפר בשירה ובריקודים וקיימו סעודה חגיגית לשבירת הצום . בישראל ממשיכה קהילת יוצאי אתיופיה לחגוג את חג הסיגד , אך רבים מהמנהגים מצויינים באופ ן סמלי . בני הקהילה מתכנסים בטיילת ארמון הנציב בירושלים , ממנה אפשר לצפות במקום המקדש , ובסיומה מתקיימת תהלוכה לעבר הכותל המערבי . בשנת 4116 נחקק חוק חג הסיגד , הקובע כי חג הסיגד הינו יום חג לאומי , וכי הוא יצוין על ידי המדינה בעצרת מרכזית ובפעילויות חינוכיות ש יאורגנו על ידי משרד החינוך .
|
|