|
|
עמוד:60
לאחר מכן , מומלץ לקרוא את המדרש ולהסבירו בהדרגה . מומלץ להתייחס בתחילה לכל פרי ותכונותיו באמצעות פעילות , 2 ורק לאחר מכן לעבור להקבלה לעם ישראל . כדאי לתת לתלמידים למלא את הטבלה בכוחות עצמם ולאחר מכן להשלימה יחד על הלוח . אתרוג - יתכן ומרבית התלמידים מכירים את האתרוג כבעל ריח טוב ופחות כבעל טעם . אפשר לשאול מי טעם אתרוג ולבקש שיתאר את טעמו . כדאי לספר כי יש הנוהגים להכין מפרי האתרוג ריבה , ליקר או סוכריות , או לנעוץ בו צפורן בכדי שישמש כבשמים להבדלה . לולב- כדאי לשים לב כי לא בכדי נקרא כאן הלולב בשם תמר : הלולב עצמו א ינו בעל טעם , והמדרש מתבסס על תכונותיו של התמר ולא של הלולב . הדס -אפשר להביא ענף הדס לכיתה ולתת לתלמידים להריחו . אפשר לספר כי יש הנוהגים להשתמש בהדסים גם כבשמים להבדלה ולהזכיר את הברכה- " בורא עצי בשמים . " ערבה-כדאי להביא ענף ערבה או להציג בפני הילדים תמונה שת סייע להם להבחין בין ההדס לערבה . פעילות 3 סעיף א-התורה היא המזון הנותן טעם לחיים , היא הסיבה והתוכן , והמעשים הטובים-דרך הארץ , הם התוצאה של לימוד התורה , כשם שהריח נובע מן האוכל . סעיף ב- לאחר שהתלמידים ביצעו את הפעילות בכוחות עצמם , ניתן להוסיף טור נוסף לטבלה של פעילות , 4 ולהוסיף בה את תשובותיהם לפעילות . 3 פעילות 4 הן ארבעת המינים והן מקבילתם -עם ישראל , קשורים באגודה אחת . בכדי להוביל את התלמידים למסקנה זו כדאי לשאול אותם כיצד אנו מברכים על ארבעת המינים - כאשר הם מאוגדים יחד . לאחר מכן כדאי להזכיר כי המדרש בנוי כך שלכל אחד מארבעת המינים מקבילה בעם ישראל , ומכאן להגיע למסקנה - אם ארבעת המינים קשורים ביחד , הרי שגם עם ישראל קשור יחד . פעילות 5 הפעילות עוסקת במסר החברתי הטמון במדרש , ובחלקה האחרון מאפשרת למורה לקשר בין המסר לחיי החברה בכיתה . סעיף א - התשובה המבוקשת היא מפני שכאשר כולם מאוגדים ביחד , הם מכפרים זה על זה . סעיף ב - ב כדי להסביר את המשמעות של " מכפרין אלו על אלו , " אפשר להעזר בביטויים " ערבות הדדית" "כל ישראל ערבים זה לזה . " כאשר כל עם ישראל מאוחד אלו שיש בהם טעם וריח , משלימים את אלו
|
|