|
|
עמוד:163
לאמירת " הן " תמידית . אבל התשובה האידיאלית תראה את הקשר המשולש שרצה שלונסקי ליצור בין שם החיה לשם המשפחה ולאופי הרצוי של בניה . ייתכן שהילדים יעלו שאלות כגון אלה : האם המשורר כתב את השיר כי הוא חושב שילדים צריכים לציית תמיד ? מה דעתו של המשורר עצמו , על משפחה שבה כולם נדרשים לציית תמיד ? האם ניתן לדעת אם כתב את השיר כדי לעודד התנהגות צייתנית של ילדים , או אולי כדי לגנות אותה ? מה יכול לתמוך בדעה זו או אחרת , לפי ה שיר ? השאלות מעניינות ורלוונטיות , וכדאי לומר זאת לילדים . עם זאת , כדאי לדחות את הדיון בהן לסוף העיסוק בשיר ( ראו גם הערה לפעילות . ( 4 פעילות 3 סעיף א – הילדים עשויים להעלות תשובות אחדות – הגור ה"רע" עומד במרכז השיר , כי הוא עושה הכי הרבה רעש / כי כל המשפחה עסוקה בו / כי בסוף הוא מקבל שם חדש . הרעיון שכדאי להוביל אליו הוא שהגור שנהג לומר " לא" עומד במרכז השיר , כי הוא הגור שעבר שינוי משמעותי ב"סיפור" שבשיר : התנהגותו המתוארת בתחילת השיר משתנה באופן דרמטי , ובסוף השיר ברור שהוא כבר במצב אחר , לקראת התנהג ות חדשה שתשמח את משפחתו . סעיף ב – המילה " כן" מופיעה בשיר 01 פעמים ( גם בנפרד והן כחלק מ"כן -גורו , ( " ואילו המילה " לא" מופיעה 44 פעמים . סעיף ג – שיר זה מזמן עיסוק ב צלילים הנשמעים בלי קשר ל משמעות המילים ( האמצעי האמנותי נקרא " מצלול , " אך בגלל גילם הצעיר של התלמידים לא נשתמש בו . ( כדאי להסביר לילדים שבשיר טוב הצלילים תורמים למשמעות . שלונסקי שיבץ בשירו הרבה מילים שנשמע בהן הצליל " לא " / " לו , " למשל במילים הבדלו , לוקח , גילו . ריבוי הצלילים המזכירים בלי הרף את המילה " לא" מחזק את נוכחותו של הגור המרדן בשיר ( ובמשפחה ) ומעצים את השינוי העומד להתרחש . המילים " לא-לא- לא " ! ( בית שלישי ) מופיעות אפילו בתיאור של הגור הטוב , וגם בסופה של הפרשה , כשהגור המרדן נשאל אם ימשיך לומר " לא" ועונה - " לא ! – ענה הוא . – לא ולא . "! זוהי תחבולה של המשורר , שתפקידה להדגיש את אישיותו המרדנית של לא- גורו . פעילות 4 סעיף א – השאלה מציבה מול עיני הילדים את השמות מן השיר לעומת השם האסוציאטיבי " קנגורו" ( הומופוני ל"כן - גורו . ( " הילדים אמורים להצביע על השוני בכתיב ובמבנה . סעיף ב – ההברה הראשונה ב"קנגורו" ( מילה שמקורה באבוריג'ינית , שפתם של הילידים באוסטרליה ) נשמעת כמו " כן" העברית . שלונסקי , שאהב מאוד לחדש מילים ולהשתעשע בהן , הקשיב לצליליה של המילה " קנגורו , " קלט את הפוטנציאל ההומופוני - הומוריסטי של " קן / כן + גורו , " ומכאן הייתה הדרך קצרה לסיפור על שני האחים המייצגים שני טיפוסים הפוכים . ס עיף ג – " מעשה בשני גורו" כלול בספרו של שלונסקי " אני וטלי או ספר מארץ הלמה , " שראה אור לראשונה בשנת . 0241 בהלימה למוסכמות הספרותיות של התקופה , השיר מחורז ושקול . כדאי להציע לתלמידים להתנסות בקריאה קולית של השיר , לזהות את המקצב וללוות את הקריאה במחיאות כפיים או בתיפוף . קריאה כזאת משרתת את ההומור בשיר : לכאורה הטקסט כבול במסגרת קצבית נוקשה
|
|