|
|
עמוד:157
קטע מידע בנושא תהלוכות פורים המידע בקטע זה כולל הן מידע כללי המוכר לתלמידים הן מידע שסביר שיהיה חדש עבורם – סיפור היסטורי קצר על ראשית מנהג העדלידע בישראל , ועיסוק במקור השם , המלווה במילים קשות לקריאה . מומלץ להתאים לכיתה את דרך הקריאה הראשונה של הטקסט . פעילות 1 יש לשים לב שבשיחה בכיתה יעלו די פרטים שיוכלו לשרת את הילדים בפעילות 4 ב . כדי לבסס את המידע לכתיבה אפשר להתעכב על כמה מהדברים שייאמרו . פעילות 2 סעיף א – הפעילות מזמנת עוד דרך לאסוף פריטים שיסייעו לכתיבה בסעיף ב . סעיף ב – מומלץ לאפשר גם ציור של תהלוכה או עבו דה פלסטית אחרת ( פלסטלינה . ( גם מיצג או ציור מתאים יגלו שהיוצרים הפני מו את התופעה המתוארת . פעילות 4 המשימה דורשת מהתלמידים לעמוד על הקשר בין אלמנטים של פורים לשמות המוצעים : אסתרון ( על שם אסתר גיבורת המגילה , ( שושניה ( על שם העיר שושן , ( וצהלולה ( מהמילה 'צהלה' - " והעיר שושן צהלה ושמחה . ( " ייתכן שהמילה " פורימון" מוכרת לילדים , שכן משתמשים בה לאירועי פורים בבתי ספר או בתנועות נוער . אפשר גם לשאול למה לדעתם , רצו שם עברי למילה " קרנבל , " ואם הם מכירים שימושים היום במילה " קרנבל" ( לדוגמה " קרנבל החיות" של סן- סנס . ( אפשר להרחיב את השיחה ו גם לשאול אם מישהו מכיר עוד מילים לא עבריות שמשתמשים בהן בעברית . ייתכן שיציינו מילים כמו טלוויזיה או טלפון ( זו הזדמנות לתת אפשרות בי טוי לילדים שדוברים יותר משפה אחת . ( כרזות בנושא העדלידע בתל אביב ובירושלים לפני המעבר לפעילויות על הכרזות כדאי להזכיר את המילים כרוז , כריזה ולהכריז , המשתייכים לאותה משפחת מילים , ולגזור בעזרתם את התפקיד של המילה כרזה . בפרק מוצגות ארבע כרזות מלפני כשישים שנה ( ו כרזה אחת מלפני כשמונים שנה , ( ואולם כרזות , כפי ש כתב משה ניניו , מתקיימות במנותק מהעניין או מהאירוע שעליו הן מכריזות והן מתקיימות גם לאחר שזמנם של אלה עבר . פעילות 5 הפעילות נועדה לעמוד על בחירת הרכיב החזותי בכל כרזה . הכרזה של תל אביב מתרגמת את הפסוק ממגילת אסתר לביטוי חזותי , והשאלה מכוונת ל קשר הזה . הכרזה הירושלמית נקטה בגישה שונה . היא 58 טרטקובר , ד' וכותבים אחרים . . ) 2100 ( טרקטובר . עם עובד . עמ' 41 4-411
|
|