|
|
עמוד:217
שהדמוי ות בסיפור ומחוצה לו יגיעו אליהן , וביקורה בן השבוע של האורחת הצעירה הוא מעין זרז המציף תובנות אלה . הסיפור כתוב בעברית תקנית הנשמעת טבעית ויומיומית , והעלילה מסופרת בנחת , ברחבות . הוא מוגש בפרקים קצרים , ולצד מספרו של כל פרק מופיעה כותרת המוסרת בקצרה את הנ ושא או את עיקר ההתרחשות בפרק . עלילת הסיפור משתרעת על פני שבוע שלם בחייהן של הילדות , וכותרות הפרקים כוללות גם את ציון היום באותו שבוע מיוחד שבו התרחשו הדברים ; למשל " יום שישי אחרי הצהריים , ורד מגיעה" ( פרק , ( 2 או " יום חמישי בצהריים , הילדות מתחלפות" ( פרק . ( 00 זמנו של הפרק הראשון הוא שלוש שנים אחרי האירועים שבמרכז הסיפור . קרן נזכרת במזג האוויר הלארגיל , בשמיים הכחולים המבריקים , באלרגיה שתקפה את אמא ובצבעוניות בכל מקום ; כל אלה היו מיוחדים לזמנם ובישרו אירועים יוצאי דופן . הפרק השני מציג את הדמויות בסיפור ; תיאור הוריה של קרן המבליט את חסרונותיהם ( מנהלים שגרה שקטה ושומרים לעצמם את מחשבותיהם , עמ' ( 02 מוביל להשוואה מעוררת קנאה להוריה של ורד , זוג ספרים שחייהם מזמנים למשפחה הפתעות : ... " הורים כאלה שאף פעם לא יודעים מתי הם חוזרים הביתה ] ... [ ורד גם אף פעם לא ידעה איזה צבע יהיה לשערות של אמא שלה" ( עמ' . ( 02 הדיון בפרק השלישי על דגי הזהב כחיות מחמד מדגים את עמדותיהם ואת התנהלותם של הוריה של קרן ; הם שמרנים , מחושבים ושקולים , מודעים להיותם חשופים לעיני ילדתם ולעיניים אחרות , מסתירים את רגשותיהם ומקפידים על חביבות מנומסת ; לאמתו של דבר , כך מרגישים הקוראים חדי העין , הוריה של קרן דומים לחיות המחמד שבחרו – " לא מדברים ולא מלכלכים , " ומאוד מודעים לכך שהם חיים בצנצנות שקופות . ואילו קרן מרגישה אחרת לגמרי ... ( עמ' . ( 06 00 הפרק הרביעי מתאר את בואה של ורד לביתה של קרן , מרחיב בתיאור ההבדלים בין החברות הטובות , אבל גם את הרצון ההדדי שלהן להיראות זו כמו זו . מהפרק החמישי והלאה מתוארים הימים שבהם ורד שוהה בביתה של קרן . השמחה על בואה של ורד מהולה ברגשות מן הצד האחר של הרצף ; קרן מודעת לקנאה , לשמחה לאיד ולתחושת קיפוח המתעוררות בה , אבל איננה יודעת למקד את הסיבה הישירה לרגשות הללו ( עמ' . ( 46 41 על ורד עוברים ימים לא קלים : היא מרטיבה במיטה , בובת הנמר שלה נעלמת , היא נפצעת בתאונת אופניים ונזקקת לתפרים , היא מתגעגעת להוריה הרחוקים , והעיקר – היא חשה בדידות גם כשהיא מוקפת חברות . לשונו של המספר מסגירה הן את נקודת התצפית שלו והן את בגרותו . כשהוא אומר " יובל סיפר לה שההורים שלו יוצאים כמעט כל ערב לרקוד בלהקת בלט , וזאת כל העבודה שלהם " ! ( עמ' ( 02 הוא מדבר מנקודת המבט הנאיבית של ילדה בת שבע , שאיננה מבינה את המחיר בזמן ובמאמץ שרקדנים נדרשים לשלם כדי להתפרנס מאמנותם ; אבל כשהוא משתמש במטפורה ואומר על אמה של קרן שהיא " פורמת את עוגת התסרוקת שלה" ( עמ' ( 42 הוא משמיע את קולו מעמדתו כמספר בוגר . פה ושם מפוזרים פרטים קטנים , תמימים למראית עין , אך בעצם קורצים לקורא בהומור ומסגירים את עמדתו הבוגרת של המספר : שם הסרט שהילדות רואות בקולנוע אחרי ויכוח ביניהן הוא " המפלצות הטובות" ( עמ' , ( 30 והמבין יבין ...
|
|