|
|
עמוד:143
פעילות 5 כדאי לשים לב למילה " אילו" בשאלה . המטרה הראשונית והחשובה היא שהילדים יתארו לעצמם איך נראו הדמויות ששלונסקי כיוון אליהן , ואחר כך יסבירו את דעתם . הדימוי החזותי של "שני גורו" אמור להתבסס בעיקר על הזיקה הצלילית ל"קנגורו" – אבל תוך שימת לב לניגוד בין " כן" ל"לא . " ייתכן מאוד שתגובת התלמידים תהיה בעקבות האיור שהוסיפה לו המאיירת . כדאי לברר זאת בכיתה . לשאול : האם האיורים שהייתם מציעים דומים למה שציירה המאיירת . למה ? האם הייתם מוסיפים משהו לאיור או משנים בו משהו . מומלץ לשוחח על הפעילות בכיתה . פעילות של מתן דעה מנומקת היא פעילות קוגניטיבית - שפתית מורכבת ; הדוברים צריכים לגבש דעה בעלת רציונל , ואז , בשיח דבור , למסור לשומעים הן את הדעה והן את הנימוק . פעילות ציור יכולה לבוא בעקבות השיח , להנאת הילדים או לתערוכה כיתתית , כפתיח לעיסוק בשיר או כ פעילות מסכמת . פעילות 5 סעיף א – התכונות הן חביבות ועקשנות . סעיף ב – המילים " כן" ו"לא" שבבית השני מר חיבות את ה"כן" וה"לא" שבבית הראשון . כלומר , החביבות מתבטאת באמירת " כן" נצחית - צייתנות , ואילו העקשנות מתבטאת באמירת " לא" נצחית - מרדנות וסרבנות . בעזרת המילים " כן" ו"לא" מתואר אפוא האופי של כל דמות . סעיף ג – לפני שהילדים פונים לאיתור דוגמאות לצייתנות ולמרדנות , עליהם להכיר את שתי המילים . המילה " צייתן" אינה שכיחה בעולם הילדים , וכדאי להסתפק בפירוש פשוט וברור ; על מי שעושה תמיד כל מה שמבקשים ממנו לעשות אנחנו אומרים שהוא טיפוס צייתן , תמיד מציית . מי שנוטה לסרב למה שמבקשים ממנו , או שאינו מוכן לנהוג לפי הכללים , אנחנו אומרים שהוא טיפוס מרדן . המילה " מרד " מאותו שורש עשויה להקל על הילדים את הבנת המילה " מרדן" וזכירתה . לתלמידים מתקשים אפשר להציע את התארים בתוך הקשר , למשל במשפטים כמו " דני הוא ילד צייתן . הוא תמיד עושה מה שאומרים לו , " " הבת של השכנה היא ילדה מרדנית . לעולם אינה עושה מה שהמבוגרים מבקשים ממנה לעשו . "ת סעיף ה – כמה אפשרויות : משפחת " כנגורו" היא משפחה של צייתנים , שכל בניה נוהגים תמיד בצייתנות , ואולי משפחה שבה הילדים נדרשים לציית תמיד , והתנהגות אחרת אינה מתקבלת על הדעת . התשובות בכיתה עשויות להיות מגוונות . התשובות הפשוטות ביותר ידגישו את הקשר בין " כנגורו " לצייתנות או לאמירת " הן " תמידית . אבל התשובה האידיאלית תראה את הקשר המשולש שרצה שלונסקי ליצור בין שם החיה לשם המשפחה ולאופי הרצוי של בניה . ייתכן שהילדים יעלו שאלות כגון אלה : האם המשורר כתב את השיר כי הוא חושב שילדים צריכים לציית תמיד ? מה דעתו של המשורר עצמו , על משפחה שבה כולם נדרשים לציית תמיד ? האם ניתן לדעת אם כתב את השיר כדי לעודד התנהגות צייתנית של ילדים , או אולי כדי לגנות אותה ? מה יכול לתמוך בדעה זו או אחרת , לפי השיר ? השאלות מעניינות ורלוונטיות , וכדאי לומר זאת לילדים . עם זאת , כדאי לדחות את הדיון בהן לסוף העיסוק בשיר ( ראו גם הערה לפעילות . ( 5
|
|