עמוד:186

סעיף ד – המשפטים של מיכל ושלמה " מעורבים . " כדאי לבקש מהילדים שיצביעו על חלקי המשפט המהווים תיאור של העובדות , ועל אלו המתארים רגשות ומחשבות . פעילות 5 סעיף ב – חשוב לברר עם התלמידים שהם אכן מבינים את עמדת הדוברת , וממשיכים בכיוון הנכון . אחרי הכתיבה אפשר לשוחח עם התלמידים איך הרגישו כשכתבו כפי שבחרו . האם היה להם קשה ? נוח ? טבעי ? מוזר ? פעילות 3 סעיף ב – אפשר לתת לילדים לעבוד על המשימה הזו בזוגות , כשאחד כותב ואחד מגיב ואומר איזה מוען משתקף בטקסט ( מדווח , מביע , משולב . ( כדאי שכל אחד מבני הזוג ישמש בשני התפקידים . פעילות 4 סעיף א – אפשר להעלות בשיחה דוגמאות שמעוררות מחשבה על ההקשר ( בעדות במשטרה מתאים יותר לדווח על העובדות , בשיחה עם חברים בדרך כלל חולקים מחשבות ורגשות , וכד , ( ' על מטרת התיאור ( מסירת מידע , שכנוע , שיתוף , ( על הנמען שאליו פונים וכד . ' סעיף ב – › במצב האופטימלי יימצאו דוגמאות לכל שלושת אופני הכתיבה בין כל תלמידי הכיתה . אם מתברר שלא כך , כדאי לפתוח את הנושא ולבדוק יחד עם התלמידים האם הרוב כתבו באופן מסוים ולשאול מה זה או מר , לדעתם , על הדרך שבה אנו חווים ומתארים את עולמנו . › ל עובדה שהדובר או הכותב יכול לבחור איזה מוען הוא רוצה להיות ( מדווח , מביע , משלב ) , אפשר לחזור גם כשעוסקים בספרים שהילדים קוראים ובמיוחד במסגרת ספרי החובה שיילמדו . אפשר גם להדגים מוענים שונים בעזרת קטעי הסיפורת שבספר . › לתלמידים המתקדמים אפשר להציע : › לכתוב בכל שלוש הצורות . › לעצב דיאלוג כתוב בין מי שמתאר את העובדות למי שמתאר את הרגשות והמחשבות שלו בקשר למקרה . פעילות 1 המטרה היא לתרגל את הנסיבות שבהן בוחרים לכתוב כמוען כזה או אחר . סביר שמכתב למורה יכלול דיווח , בעוד ששתי הנסיבות האחרות מזמנות הבעת רגשות לצד אזכור עובדות . המינון ביומן יכול לנטות לצד הרגשות והמחשבות . כתרגול נוסף אפשר לבקש מהתלמידים לבחור טקסט המופיע בפרק " קיץ בכותרות " ולהחליט אם הטקסט מוסר רק עובדות או שהוא משלב בין ע ובדות לרגשות . המסקנה אמורה להיות ש כל הטקסטים בפרק זה נכתב ו על ידי מוען מדווח , שכן מטרתה העיקרית של ידיעה בעיתון , ובמיוחד ידיעה חדשותית , היא למסור עובדות על משהו שהתרחש .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר