|
|
עמוד:49
שימת לב לאוצר המילים , לחריזה , למקצב ולמרכז הכובד של כל שורה או בית , היא חוויה מכוננת , מרגשת ומסקרנת , שילדים צעירים יכולים לחוות אותה רק כשמבוגר ים קורא ים באוזניהם . בפעם הראשונה אפשר לקרוא כשהספר עדיין סגור ; הילדים אינם רואים את הטקסט ומתמקדים בחוויית ההאזנה , בצלילי המילים , באינטונציה ובמשמעות . בדרך זו החריזה והמקצב בשיר זוכים לתשומת לב מרבית . בפעם השנייה כדאי לקרוא כשהטקסט מול עיני הילדים , והם שותפים דוממים לקריאה . לפני הקריאה השנייה כדאי להפנות את תשומת לבם של הילדים לפירושי המילים ולוודא שאוצר המילים ברור . סעיפים ב- ג – מטרת הפעילות היא להתוות לילדים דרך אחת להתבוננות ביצירה ספרותית - חקר אוצר המילים המצוי בה לעומת אוצר המילים המצופה על פי הנושא או ההקשר , חשיבה על הזיקה בין המצוי למצופה , התנסות בהעלאת השערות ובפיתוח רעיונות תוך כדי שיח קבוצתי או כיתתי . פעילות 5 שתי החלוקות מבליטות תפיסה שונה של מבנה השיר : בחלוקה הראשונה - ארבעה זוגות של שורות מול " גוש" בן 1 שורות בעלות מכנה משותף , שאחריו זוג נוסף בעל אופי שונה ( על - פי החלוקה השנייה . ( תחילה על הילדים להבחין בהבדל ולבטא אותו במילים . העבודה בזוגות כאן תועיל בזיקוק התיאור לקראת ה שיח בכיתה . החלוקה הראשונה , אף שהיא מבליטה את המבנה של צמדי שורות , אינה מבחינה בהבדל המהותי בין שש השורות הראשונות לשתיים האחרונות . החלוקה השנייה מבחינה בשני חלקים תוכניים ורעיוניים בשיר ; בחלק הראשון מתואר מה שקורה כל שנה , ואף שהתיאור הוא בלשון חגיגית , המבליטה את יופי ין של התופעות הללו , ברור שמדובר בחלק משגרת הטבע שאין בה התכוונות מיוחדת . לעומת זאת , שתי השורות האחרונות מתארות התכוונות אנושית , פרטית או כללית , התלויה ברצון ואיננה חלק משגרת הטבע ; בזה כוחה , ובזה כוחו של השיר . פעילות 3 סעיף א – מטרת הפעילות היא לפתח מ ודעות למשלבים בלשון , ובמקרה הזה ללשון הכתובה , השירית , מול לשון הדיבור היומיומית . המילים " מוריק , " " חמה" ו"מטר" אינן מילים יומיומיות , ובדרך כלל הן אינן נשמעות בלשון הדיבור . הילדים יחושו בכך באופן טבעי ויבינו שהשימוש בחלופות החגיגיות , הגבוהות , מוסיף חגיגיות ל שיר כולו ומציג את תופעות הטבע כתופעות נסיות , מופלאות ומעוררות התפעלות . סעיף ב – לפני שהילדים מעלים הצעות , כדאי לכוון אותם לבחון את המילים או את הצירופים שהם מציעים : האם המילה או הצירוף נשמעים לעתים קרובות בשפת יום -יום ? איך היינו מבטאים אותו רעיון בשפת הדיבור ? למשל , בצירוף המילים " עולה החמה" - המילה " עולה" הלא - שגרתית בהקשר זה מחליפה כאן את " זורחת" השכיחה ; המילה " אחווה" מחליפה כאן את " חברות" או " ידידות , " השכיחות בשפת יום-יום ; גם " מזהיב ההדר" איננו צירוף יום- יומי . בשפת הדיבור היינו מדברים על תפוזים שנעשים כתומים . כל אלה הם ביטויים שמוסיפים חגיגיות לשיר .
|
|